סנהדרין 108

עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא

למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל (דברים כג, יח) לא יהיה קדש מבני ישראל ואומר (מלכים א יד, כד) וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבות הגוים אשר הוריש וגו' דברי רבי ישמעאל

רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה קרי ביה לא תשכב

בהמה מנא לן דתנו רבנן (ויקרא כ, טו) איש פרט לקטן אשר יתן שכבתו בבהמה בין גדולה בין קטנה

מות יומת בסקילה אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה נאמר כאן תהרגו ונאמר להלן (דברים יג, י) כי הרג תהרגנו מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה

למדנו עונש לשוכב עונש לנשכב מנלן ת"ל (שמות כב, יח) כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב

למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, כג) ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה

למדנו אזהרה לשוכב לנשכב מניין ת"ל (דברים כג, יח) לא יהיה קדש מבני ישראל ואומר (מלכים א יד, כד) וגם קדש היה בארץ וגו' דברי רבי ישמעאל

רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר לא תתן שכבתך לא תתן שכיבתך

הבא על הזכור והביא עליו זכר

אמר ר' אבהו לדברי רבי ישמעאל חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא יהיה קדש לדברי ר"ע אינו חייב אלא אחת לא תשכב לא תשכב חדא היא

הבא על הבהמה והביא בהמה עליו אמר רבי אבהו לדברי ר' ישמעאל חייב שתים חדא מלא תתן שכבתך וחדא מלא יהיה קדש לדברי רבי עקיבא אינו חייב אלא אחת שכבתך ושכיבתך חדא היא

אביי אמר אפי' לדברי רבי ישמעאל נמי אינו חייב אלא אחת דכי כתיב לא יהיה קדש בגברי כתיב

אלא לרבי ישמעאל אזהרה לנשכב מנא ליה נפקא ליה (שמות כב, יח) מכל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב

ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר

הנרבע לזכר והנרבע לבהמה אמר רבי אבהו לדברי רבי עקיבא חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא תתן שכבתך לדברי רבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת אידי ואידי לא יהיה קדש הוא

אביי אמר אפילו לדברי רבי ישמעאל נמי חייב שתים דכתיב כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר

אבל הבא על הזכור והביא זכר עליו הבא על הבהמה והביא בהמה עליו בין לר' אבהו בין לאביי לרבי ישמעאל חייב שלש לרבי עקיבא חייב שתים

תנו רבנן זכור לא עשו בו קטן כגדול בהמה עשו בה קטנה כגדולה

מאי לא עשו בו קטן כגדול אמר רב לא עשו ביאת פחות מבן תשע שנים כבן תשע שנים ושמואל אמר לא עשו ביאת פחות מבן שלש שנים כבן שלש שנים

במאי קמיפלגי רב סבר כל דאיתיה בשוכב איתיה בנשכב וכל דליתיה בשוכב ליתיה בנשכב

ושמואל סבר משכבי אשה כתיב

תניא כוותיה דרב זכר בן תשע שנים ויום אחד