סנהדרין 120

<big><strong>מתני׳</strong></big> העובד עבודת כוכבים אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה

אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך והמלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה

הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתה הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי אחד העובד

אמר רבי ירמיה הכי קאמר אחד העובד כדרכה ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואפילו שלא כדרכה

וליחשוב נמי זורק אמר אביי זורק היינו מנסך דכתיב (תהלים טז, ד) בל אסיך נסכיהם מדם

מנהני מילי

דתנו רבנן אילו נאמר (שמות כב, יט) זובח יחרם הייתי אומר בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר תלמוד לומר לאלהים בזובח לעבודת כוכבים הכתוב מדבר

אין לי אלא בזובח מקטר ומנסך מניין ת"ל (שמות כב, יט) בלתי לה' לבדו ריקן העבודות כולן לשם המיוחד

לפי שיצאה זביחה לידון בעבודות פנים מניין לרבות השתחואה

ת"ל (דברים יז, ג) וילך ויעבוד אלהים אחרים וישתחו להם וסמיך ליה (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא וגו'

עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל (שמות לד, יד) כי לא תשתחוה לאל אחר

יכול שאני מרבה המגפף והמנשק והמנעיל ת"ל זובח

זביחה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה ולומר לך מה זביחה מיוחדת שהיא עבודת פנים וחייבין עליה מיתה אף כל שהיא עבודת פנים וחייבין עליה מיתה

יצאה השתחואה לידון בעצמה יצאה זביחה לידון על הכלל כולו

אמר מר הייתי אומר בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר זובח קדשים בחוץ כרת הוא

סלקא דעתך אמינא כי אתרו ביה קטלא כי לא אתרו ביה כרת קמ"ל

אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי אימא יצאה השתחואה ללמד על הכלל כולו

וכי תימא זובח למה לי לגופיה דמחשבין מעבודה לעבודה

דאיתמר השוחט בהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים רבי יוחנן אמר