סנהדרין 129

<big><strong>מתני׳</strong></big> בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו וידעוני זה המדבר בפיו הרי אלו בסקילה והנשאל בהם באזהרה:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי שנא הכא דקתני בעל אוב וידעוני ומאי שנא גבי כריתות דקתני בעל אוב ושייריה לידעוני

ר' יוחנן אמר הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו

ר"ל אמר ידעוני לפי שאין בו מעשה

ור' יוחנן מאי שנא בעל אוב דנקט משום דפתח ביה קרא

וריש לקיש מ"ט לא אמר כר' יוחנן אמר רב פפא חלוקין הן במיתה

ור' יוחנן חלוקה דלאו שמה חלוקה דמיתה לא שמה חלוקה

ורבי יוחנן מ"ט לא אמר כריש לקיש אמר לך מתני' דכריתות ר' עקיבא היא דאמר לא בעינן מעשה

וריש לקיש נהי דלא בעי ר' עקיבא מעשה רבה מעשה זוטא בעי

מגדף מאי מעשה איכא עקימת שפתיו הוי מעשה

בעל אוב מאי מעשה איכא הקשת זרועותיו הוי מעשה

ואפילו לרבנן והתניא אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה כגון זיבוח קיטור וניסוך והשתחואה

ואמר ר"ל מאן תנא השתחואה ר"ע היא דאמר לא בעינן מעשה ור' יוחנן אמר אפילו תימא רבנן כפיפת קומתו לרבנן הוי מעשה

השתא לריש לקיש כפיפת קומתו לרבנן לא הוי מעשה הקשת זרועותיו דבעל אוב הוי מעשה

כי קאמר ר"ל נמי לר"ע אבל לרבנן לא

אי הכי יצא מגדף ובעל אוב מיבעי ליה

אלא אמר עולא במקטר לשד

א"ל רבא מקטר לשד עובד עבודת כוכבים הוא אלא אמר רבא במקטר לחבר

אמר ליה אביי המקטר לחבר חובר חבר הוא

אין והתורה אמרה חובר זה בסקילה

ת"ר (דברים יח, יא) חובר חבר אחד חבר גדול ואחד חבר קטן ואפי' נחשים ועקרבים

אמר אביי הלכך האי מאן דצמיד זיבורא ועקרבא אע"ג דקא מיכוין דלא ליזקו אסור

ורבי יוחנן מאי שנא דכפיפת קומתו לרבנן הוי מעשה ועקימת שפתיו לא הוי מעשה

אמר רבא שאני מגדף הואיל וישנו בלב