סנהדרין 169

ורבי שמעון האמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה

בעו מיניה מרב ששת בן מהו שיעשה שליח לאביו להכותו ולקללו

א"ל ואחר מי התירו אלא כבוד שמים עדיף הכא נמי כבוד שמים עדיף

מיתיבי ומה מי שמצוה להכותו מצוה שלא להכותו מי שאינו מצוה להכותו אינו דין שמצוה שלא להכותו

מאי לאו אידי ואידי במקום מצוה הא בבנו הא באחר

לא אידי ואידי לא שנא בנו ולא שנא אחר ולא קשיא כאן במקום מצוה כאן שלא במקום מצוה

והכי קתני ומה במקום מצוה שמצוה להכותו מצוה שלא להכותו שלא במקום מצוה שאינו מצוה להכותו אינו דין שמצוה שלא להכותו

תא שמע היוצא ליהרג ובא בנו והכהו וקיללו חייב בא אחר והכהו וקיללו פטור והוינן בה מאי שנא בנו ומאי שנא אחר ואמר רב חסדא במסרבין בו לצאת ואינו יוצא

רב ששת מוקי לה בשאין מסרבין בו לצאת

אי הכי אחר נמי אחר גברא קטילא הוא

והאמר רב ששת ביישו ישן ומת חייב הכא במאי עסקינן בשהכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה

והאמר רבי אמי אמר ר' יוחנן הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה מאי פטור דקאמר פטור מממון

מכלל דבנו חייב בממון אלא בדינו הכא נמי בדינו

אלא אחר היינו טעמא דפטור דאמר קרא (שמות כב, כז) ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך

התינח קללה הכאה מנלן דמקשינן הכאה לקללה

אי הכי בנו נמי כדאמר רב פינחס בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה

אי הכי אחר נמי אמר רב מרי בעמך במקוים שבעמך

אי הכי בנו נמי