שבועות 39

מסרבין בו לאכול

מתניתין בשאין מסרבין בו לאכול ברייתא במסרבין בו לאכול וקאמר לא אכילנא ולא אכילנא דכי קא משתבע הכי קאמר שבועה שלא אוכל

רב אשי אמר תני שבועה שאי אוכל לך אי הכי מאי למימרא מהו דתימא לישניה דאיתקילא ליה קמ"ל:

ת"ר מבטא שבועה איסר שבועה איסור איסר אם אתה אומר איסר שבועה חייב ואם לאו פטור אם אתה אומר איסר שבועה והא אמרת איסר שבועה הוא

אמר אביי ה"ק מבטא שבועה איסר מיתפיס בשבועה איסור איסר אם אתה אומר מיתפיס בשבועה כמוציא שבועה מפיו דמי חייב ואם לאו פטור

וממאי דמבטא שבועה דכתיב (ויקרא ה, ד) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים איסר נמי דכתיב (במדבר ל, יד) כל נדר וכל שבועת איסר

אלא ממאי דאיסר מיתפס בשבועה הוא דכתיב (במדבר ל, יא) או אסרה אסר על נפשה בשבועה

מבטא נמי הכתיב (ויקרא ה, ד) לכל אשר יבטא האדם בשבועה

אלא אמר אביי מבטא שבועה מהכא (במדבר ל, ז) ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ואילו שבועה לא קאמר במאי אסרה עצמה במבטא

רבא אמר לעולם אימא לך מיתפיס בשבועה לאו כמוציא שבועה מפיו דמי והכי קאמר מבטא שבועה איסר נמי שבועה אסריה דאיסר הטילו הכתוב בין נדר לשבועה הוציאו בלשון נדר נדר בלשון שבועה שבועה

היכן הטילו (במדבר ל, יא) ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבועה וגו'

ואזדו לטעמייהו דאיתמר מתפיס בשבועה אביי אמר כמוציא שבועה מפיו דמי ורבא אמר לאו כמוציא שבועה מפיו דמי

מיתיבי איזה איסר האמור בתורה האומר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו כיום שמת בו פלוני כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם כיום שראה ירושלים בחורבנה אסור ואמר שמואל והוא שנדור ובא מאותו היום

בשלמא לאביי מדמתפיס בנדר נדר מתפיס בשבועה שבועה