תמורה 64

גזברין בלבד

(לעולם רבנן) וקרא למעילה דאתא

למעילה למה ליה קרא

קדשי קדשים כתיב ביה

וליטעמיך הא דא"ר ינאי

אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנא' (ויקרא ה, טו) נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' המיוחדין לה' אבל חטאת ואשם לא נפקא אלא מדרבי

דתניא רבי אומר

(ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה

למה לי קרא

קדשי קדשים כתיב בהו

אלא אע"ג דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה

חרמים נמי אע"ג דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרבויינהו למעילה

גופא

המקדיש עולה לבד"ה אין בה אלא עיכוב גיזברין בלבד

מיתיבי

המקדיש עולה לבד"ה אסור לשוחטה עד שתפדה

מדרבנן

ה"נ מסתברא מדקתני סיפא

אם עבר ושחטה מה שעשה עשוי

אלא מאי מדרבנן אי הכי אימא סיפא

ומועלין שתי מעילות

ואי (מעילה) מדרבנן אמאי שתי מעילות

הכי קאמר

וראויה למעול בה שתי מעילות

ואם מתו יקברו כו'

א"ר יוחנן

לרבנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי ב"ה היו בכלל העמדה והערכה

ור"ל אמר

לרבנן קדשי ב"ה היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה

וזה וזה מודה לר"ש דקדשי ב"ה לא היו בכלל העמדה והערכה וקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה

וד"ה בעל מום מעיקרו לא היה בכלל העמדה והערכה

תנן ר"ש אומר

קדשי בדק הבית שמתו יפדו

בשלמא לרבי יוחנן דאמר

לרבנן אחד זה ואחד זה היו בכלל העמדה והערכה היינו דאיצטריך ר"ש לפרושי

קדשי בדק הבית שמתו יפדו

אלא לר"ל למה ליה לפרושי לימא

אם מתו יפדו

אמר לך ריש לקיש

ר"ש לא הוה ידע מאי דאמר ת"ק וה"ק ליה

אי בקדשי מזבח מודינא לך בקדשי בדק הבית אם מתו יפדו

תניא כותיה דרבי יוחנן

(ויקרא כז, ט) אם בהמה אשר יקריבו ממנה בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר

אתה אומר בבעלי מומין או אינו אלא בבהמה טמאה

כשהוא אומר (ויקרא כז, כז) אם בבהמה טמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמור