יבמות 145

(במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שכשר בפרה

בעו מיניה מרב ששת ערל מהו במעשר כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין אנינות יליף נמי מעשר מפסח לענין ערלות

או דלמא חמור מקל יליף קל מחמור לא יליף

אמר להו תניתוה התרומה והבכורים חייבים עליהן מיתה וחומש ואסורין לזרים

והן נכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה ובבכורים מה שאין כן במעשר

ואם איתא ניתני ערל אסור בהן מה שאין כן במעשר

תנא ושייר ומאי שייר דהאי שייר

שייר דקא תני סיפא יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסור לאונן ורבי שמעון מתיר וחייבין בביעור ור"ש פוטר

ואילו אסור לבער מהן בטומאה