תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

יומא 122

CommentaryAudioShareBookmark
א

אשם מצורע ששחטו שלא לשמו באנו למחלוקת ר' מאיר ור' אלעזר ור' שמעון ר' מאיר דאמר יביא אחר ויתחיל בתחילה הכא נמי יביא אחר וישחוט

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

ולר' אלעזר ור' שמעון שאומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל הכא אין לו תקנה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

מתקיף ליה רב חסדא והא (ויקרא יד, יב) אותו כתיב קשיא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

תניא כוותיה דרבי יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו לגבי בהונות הרי זה עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו ורב חסדא אמר לך מאי צריך צריך ואין לו תקנה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

ותני תנא צריך ואין לו תקנה אין והתניא נזיר ממורט ב"ש אומרים צריך העברת תער וב"ה אומרים אין צריך העברת תער וא"ר אבינא כשאומרים בית שמאי צריך צריך ואין לו תקנה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

ופליגא דר' פדת דאמר רבי פדת בית שמאי ורבי אלעזר אמרו דבר אחד בית שמאי הא דאמרן רבי אלעזר (דתניא) אין לו בוהן יד ובוהן רגל אין לו טהרה עולמית רבי אלעזר אומר נותן על מקומו ויוצא רבי שמעון אומר אם נתן על של שמאל יצא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

תנו רבנן (ויקרא יד, יד) ולקח מדם האשם יכול בכלי ת"ל ונתן מה נתינה בעצמו של כהן אף לקיחה בעצמו של כהן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

יכול אף למזבח כן ת"ל (ויקרא יד, יג) כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי נמצאת אתה אומר אשם מצורע שני כהנים מקבלים את דמו אחד ביד ואחד בכלי זה שקבל בכלי בא לו אצל מזבח וזה שקיבל ביד בא לו אצל מצורע

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

תנן התם וכולן מטמאים בגדים ונשרפין אבית הדשן דברי ר"א ור' שמעון וחכמים אומרים אין מטמאין בגדים ואין נשרפין אבית הדשן אלא האחרון הואיל וגמר בו כפרה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
י

בעא מיניה רבא מרב נחמן כמה שעירים משלח א"ל וכי עדרו משלח אמר לו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא