תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

יומא 136

CommentaryAudioShareBookmark
א

לצפונה של ירושלים וחוץ לשלש מחנות ר' יוסי אומר אבית הדשן נשרפין

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

אמר רבא מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי ר' אליעזר בן יעקב הוא דתניא (ויקרא ד, יב) אל שפך הדשן ישרף שיהא לשם דשן רבי אליעזר בן יעקב אומר שיהא מקומו משופך

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

אמר ליה אביי ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

ת"ר והשורף השורף מטמא בגדים ולא המצית את האור ולא המסדר את המערכה ואי זהו השורף זה המסייע בשעת שריפה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

יכול אף משנעשו אפר מטמאין בגדים ת"ל אותם אותם מטמאין בגדים ולא משנעשו אפר מטמאין בגדים ר"א ברבי שמעון אומר הפר מטמא ניתך הבשר אינו מטמא בגדים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

מאי בינייהו איכא בינייהו דשויה חרוכא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

<big><strong>מתני׳</strong></big> אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דירכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

אמר ר' יהודה והלא סימן גדול היה להם מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיהו א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
י

<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר אביי ש"מ בית חדודו במדבר קיימא והא קמ"ל דקסבר רבי יהודה כיון שהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יא

<br><br><big><strong>הדרן עלך שני שעירי</strong></big><br><br>

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יב

מתני׳ <big><strong>בא</strong></big> לו כהן גדול לקרות אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא ואם לאו קורא באצטלית לבן משלו

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יג

חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן (במדבר כט, ז) ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יד

ומברך עליה שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל המקדש בפני עצמו ועל ישראל בפני עצמן ועל ירושלים בפני עצמה ועל הכהנים בפני עצמן ועל שאר התפלה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
טו

הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כ"ג כשהוא קורא ולא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן שוה כאחת

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
טז

<big><strong>גמ׳</strong></big> מדקתני באצטלית לבן משלו מכלל דקריאה לאו עבודה היא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יז

וקתני אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן דילמא שאני קריאה דצורך עבודה היא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יח

דאיבעיא לן בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן או לא ניתנו ליהנות בהן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
יט

ת"ש לא היו ישנים בבגדי קודש שינה הוא דלא הא מיכל אכלי דילמא שאני אכילה דצורך עבודה היא כדתניא (שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
כ

שינה הוא דלא הא הלוכי מהלכי בדין הוא דהלוכי נמי לא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא