יומא 53

האי מיבעי ליה לגופיה אמר רב שימי בר אשי אשכחתיה לאביי דהוה מסבר ליה לבריה (ויקרא א, ה) ושחט שחיטה בזר כשירה וכי מאין באת מכלל שנאמר (במדבר יח, ז) ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם שומע אני אפילו שחיטה

ת"ל (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה (ויקרא א, ד) וסמך ידו ושחט לימד על השחיטה שכשירה בזר

מכדי מקבלה ואילך מצות כהונה ונתנו בני אהרן למה לי למעוטי הפשט וניתוח

ואכתי איצטריך סלקא דעתך אמינא כיון דלאו עבודה דמעכבא כפרה היא לא תיבעי כהונה קמ"ל דבעי כהונה

אלא מהכא (ויקרא א, ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר מכדי מקבלה ואילך מצות כהונה וערכו למה לי למעוטי הפשט וניתוח

ואימא למעוטי סידור שני גזירי עצים מסתברא דיבחא דכותיה ממעט

אדרבה סדור דכותיה ממעט

לא ס"ד דאמר מר (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש הולכת אברים לכבש הוא דבעיא כהונה הולכת עצים לא בעיא כהונה הא סידור שני גזירי עצים בעיא כהונה

וערכו למה לי למעוטי הפשט וניתוח ואימא הכי נמי לגופיה

אלא והקטיר הכהן את הכל למאי אתא למעוטי הפשט וניתוח

והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש הולכת אברים לכבש הוא דבעיא כהונה הולכת עצים לא בעיא כהונה הא סדור שני גזירי עצים בעיא כהונה ונתנו לגופיה

וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים למדנו לטלה שטעון ששה

אמר רב המנונא קשיא ליה לר"א האי בבן הבקר כתיב ובן הבקר עשרים וארבעה בעי וניחא ליה (ויקרא א, ח) על העצים אשר על האש אשר על המזבח איזהו דבר שנאמר בו עצים אש ומזבח