זבחים 119

אמה אל הכתף ומה ת"ל (שמות כז, א) ה' אמות משפת מזבח ולמעלה

ומה ת"ל (שמות כז, א) ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה

ור' יהודה כי גמיר גזירת שוה ברחבה הוא דגמיר

ולרבי יהודה הא קא מיתחזי כהן נהי דכהן מיתחזי עבודה דבידו לא מיתחזי

בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב (מלכים א ח, סד) קידש אלא לרבי יוסי מאי קידש להעמיד בה מזבח

בשלמא לרבי יוסי היינו דכתיב קטן אלא לרבי יהודה מאי קטן הכי קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן הוה

במאי פליגי מר סבר דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים

ומר סבר דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין

אמר רבא מודה רבי יהודה בדמים דתניא רבי יהודה אומר כוס אחד היה ממלא מדם התערובות ושופכו על גבי מזבח שאם ישפך דמו של אחת מהן נמצא זה מכשירו

ואי סלקא דעתך סבר רבי יהודה כולה עזרה מיקדשא הא איתעבידא ליה מצוותיה

ודלמא משום דקסבר שפיכה מכח האדם בעינן אם כן נשקליה ונשפיך ליה אדוכתיה

ודלמא משום דבעינן מצוה מן המובחר

אמר רבי אלעזר מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה שנאמר (ויקרא י, יב) ואכלוה מצות אצל המזבח וכי אצל המזבח אכלוה אלא בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר

אשכחן שירי מנחה קדשי קדשים מנלן ת"ל קדש קדשים

קדשים קלים מנין אמר אביי אתיא מדרשא דר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר ג' דברים משום