זבחים 125

אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותא:

<big><strong>מתני׳</strong></big> מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה ונאכלות לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות:

<big><strong>גמ׳</strong></big> א"ר אלעזר מנחה שנקמצה בהיכל כשירה שכן מצינו בסילוק בזיכין

מתיב רבי ירמיה (ויקרא ב, ב) וקמץ משם ממקום שרגלי הזר עומדות

בן בתירא אומר מנין שאם קמץ בשמאל שיחזיר ויקמוץ בימין ת"ל משם ממקום שקמץ כבר

איכא דאמרי הוא מותיב לה והוא מפרק לה איכא דאמרי א"ל ר' עקיבא לר' ירמיה בר תחליפא אסברא לך לא נצרכא אלא להכשיר כל העזרה כולה

סלקא דעתך אמינא הואיל ועולה קדשי קדשים ומנחה קדשי קדשים מה עולה טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון

מה לעולה שכן כליל

מחטאת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות

מאשם מה לאשם שכן מיני דמים

מכולהו מה לכולהו שכן מיני דמים

אלא איצטריך סד"א הואיל וכתיב (ויקרא ב, ח) והגישה אל המזבח (ויקרא ו, ח) והרים ממנו בקומצו

מה הגשה בקרן מערבית דרומית אף קמיצה בקרן מערבית דרומית קא משמע לן

אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים שנאמר (ויקרא ג, ב) ושחטו (אותו) פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר

מיתיבי רבי יוחנן בן בתירה אומר מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ת"ל (במדבר יח, י) בקדש הקדשים תאכלנו

ואמאי נימא בחצר אהל מועד יאכלוה ולא יהא טפל חמור מן העיקר

הכי השתא התם עבודה דאדם עובד במקום רבו אמרינן לא יהא טפל חמור מן העיקר אכילה דאין אדם אוכל במקום רבו לא יהא טפל חמור מן העיקר לא אמרינן:

<big><strong>מתני׳</strong></big> חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית ובכל מקום היתה כשירה אלא זה היתה מקומה ושלשה דברים היתה אותה קרן משמשת מלמטה ושלשה מלמעלה מלמטה חטאת העוף והגשות ושירי הדם

ומלמעלן ניסוך היין והמים ועולת העוף כשהיא רבה במזרח

כל העולין למזבח עולין דרך ימין