זבחים 139

האי נמי תיפוק לי (ויקרא ז, כד) מוחלב נבלה

מי שאיסורו משום בל תאכל חלב נבלה יצאתה זו שאין איסורה משום בל תאכל [חלב נבלה] אלא משום טמא

אלא האי טריפה מיבעי לאיתויי חיה סלקא דעתך אמינא מי שחלבה אסור ובשרה מותר יצאת זו שחלבה ובשרה מותר קמ"ל

א"ל מאי שנא טמאה דאין חלבה חלוק מבשרה חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה ועוד הכתיב (ויקרא ז, כד) ואכל לא תאכלוהו

אלא אמר אביי טריפה לגופיה איצטריך שלא תאמר הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה אסורה מחיים מה טמאה חלבה טמא אף טריפה חלבה טמא

אי הכי האי נמי מיבעי שלא תאמר הואיל ועוף טמא אסור באכילה וטריפה אסורה באכילה מה עוף טמא אינו מטמא אף טריפה אינה מטמאה

ועוד מי איכא למילף טרפה מטמאה טמאה לא היתה לה שעת הכושר טריפה היתה לה שעת הכושר וכי תימא טריפה מבטן מאי איכא למימר במינה מיהא איכא

אלא אמר רבא התורה אמרה יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב

וצריכי דאי אשמעינן נבילה משום דמטמיא אבל טריפה אימא לא ואי אשמעינן טריפה משום דאיסורה מחיים אבל נבילה אימא לא צריכא

ור"מ האי טריפה מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי שחיטה שהיא לפנים

ורבי יהודה טריפה אחרינא כתיב

ורבי מאיר חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים וחד למעוטי עוף טמא

ורבי יהודה מנבלה נפקא ליה

ורבי מאיר האי נבלה מאי עביד לה לשיעור אכילה בכזית

ותיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה

חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס

ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא קמ"ל

תנו רבנן (ויקרא ז, כד) "וחלב נבלה וחלב טרפה" -- בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר

אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר או אינו אלא בחלב בהמה טמאה

אמרת טיהר מכלל שחוטה וטיהר מכלל חלב. מה כשטיהר מכלל שחוטה בטהורה ולא בטמאה אף כשטיהר מכלל חלב בטהורה ולא בטמאה

או כלך לדרך זו טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב. מה כשטיהר מכלל נבילה בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר מכלל חלב בטמאה ולא בטהורה

אמרת