זבחים 153

לשם עצים

והא איכא שיריים דבעי מילינהו ואיכא הך פורתא דלא קמיץ עילויה דפריק ליה

דפריק ליה היכא אי גוואי קא מעייל חולין לעזרה אי אבראי איפסיל ליה ביוצא לעולם גוואי וחולין ממילא הויין

והא אמר רבי שמעון אין מתנדבין שמן תקוני גברא שאני

יתיב רב רחומי קמיה דרבינא ויתיב וקאמר משמיה דרב הונא בר תחליפא ונימא אשם זה יהא אשם תלוי

ש"מ מאן תנא דפליג עליה דר' אליעזר רבי שמעון הוא דאמר אין מתנדבין אשם תלוי אמר ליה תורה תורה אימרי בדיכרי מיחלפי לך:

<big><strong>מתני׳</strong></big> איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה ר' אליעזר אומר יתן למעלה ורואה אני את בשר החטאת מלמעלה כאילו הן עצים וחכמים אומרים תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מ"ט דרבי אליעזר אמר קרא (ויקרא ב, יב) ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים

ורבנן מיעט רחמנא אותם אותם הוא דאי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשם עצים אבל מידי אחרינא לא

ורבי אליעזר אותם הוא דרבאי לך כבש כמזבח אבל מידי אחריני לא

ורבנן תרתי שמע מינה

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי יהודה לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה שיקרבו ברובע ונרבע שלא יקרבו

על מה נחלקו על איברי עולה תמימה שנתערבו באיברי בעלת מום שרבי אליעזר אומר יקרבו ורואה אני למעלה כאילו הן עצים וחכמים אומרים לא יקרבו

ורבי אליעזר מאי שנא רובע ונרבע דלא חזו בעלת מום נמי לא חזי