זבחים 212:1

שהרי עונשן אמור (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד אזהרה דכתיב (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך

מכאן ואילך בזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות

שנא' (ויקרא יז, ה) למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים זבחים שהתרתי לך כבר על פני השדה לומר לך הזובח בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב על פני השדה

(ויקרא יז, ה) והביאום לה' זו מצות עשה לא תעשה מניין ת"ל (ויקרא יז, ז) ולא יזבחו עוד

יכול יהא ענוש כרת ת"ל (ויקרא יז, ז) חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם זאת להם ולא אחרת להם

אלא אמר (ר' אבין) ק"ו ומה במקום שלא ענש הזהיר מקום שענש אינו דין שהזהיר

א"ל רבינא לרב אשי א"כ לא יאמר לאו בחלב ותיתי ק"ו מנבילה מה נבילה שלא ענש הזהיר חלב. שענש אינו דין שהזהיר

אתא לקמיה דרבא א"ל מנבלה נמי לא אתיא דאיכא למיפרך מה לנבלה שכן מטמא

משרצים טמאין מה לשרצים טמאין שמטמאין במשהו

משרצים טהורים מה לשרצים טהורים שאיסורן במשהו

מערלה וכלאי הכרם מה לערלה וכלאי הכרם שכן אסורין בהנאה

משביעית מה לשביעית שכן תופסת דמיה

מתרומה שכן לא הותר מכללה מכולהו נמי שכן לא הותרו מכללן

אמר רבא אי קשיא לי הא קשיא לי הא דתנן פסח ומילה מצות עשה

תיתי בק"ו ממותיר מה מותיר שלא ענש הזהיר פסח ומילה שענש אינו דין שהזהיר

אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמר לי ממותיר לא אתיא דאיכא למיפרך מה למותיר שכן אין לו תקנה תאמר פסח יש לו תקנה

וכי מזהירין מן הדין אפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין

אלא כדרבי יוחנן דאמר אתיא הבאה הבאה

מה להלן לא ענש אא"כ הזהיר אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר