זבחים 215:1

ראש בן יונה שאין בו כזית ומלח משלימו לכזית מהו

א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי לאו היינו פלוגתייהו דר' יוחנן ור"ל תיבעי לרבי יוחנן ותיבעי לר"ל

תיבעי לר' יוחנן ע"כ לא קאמר ר' יוחנן התם אלא עצם דמינא דבשר הוא אבל מלח דלאו מינא דבר יונה הוא לא תיבעי לר"ל ע"כ לא קאמר ר"ל התם אלא דאי פריש מינה לאו מצוה לאסוקי אבל הכא דאי פריש מצוה לאסוקי לא או דלמא ל"ש

תיקו:

ר' יוסי הגלילי אומר כו':

השיב רבי תחת רבי יוסי הגלילי מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שהיתה לו שעת הכושר תאמר בשוחט חוץ ומעלה בחוץ שלא היתה לו שעת הכושר

השיב ר"א בר' שמעון תחת ר"י הגלילי מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן קודש מקבלו תאמר בשוחט בחוץ שאין קודש מקבלו

מאי בינייהו אמר זעירי שחיטת לילה איכא בינייהו

רבה אמר קבלה בכלי חול איכא בינייהו:

טמא שאכל בין קודש כו':

שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי הגלילי

אמר רבא כל היכא דנטמא טומאת הגוף ואחר כך נטמא בשר דכולי עלמא לא פליגי דחייב שכן טומאת הגוף בכרת

כי פליגי בשנטמא בשר ואח"כ נטמא הגוף

דרבנן סברי אמרינן מיגו ור' יוסי הגלילי סבר לא אמרינן מיגו

ורבי יוסי נהי דמיגו לא אמרינן תיתי טומאת הגוף דחמירא ותחול על טומאת בשר

אמר רב אשי ממאי דטומאת הגוף חמורה דלמא טומאת בשר חמורה שכן אין לה טהרה במקוה:

<big><strong>מתני׳</strong></big> חומר בשחיטה מבעלייה ובעלייה מבשחיטה

חומר בשחיטה שהשוחט להדיוט חייב והמעלה להדיוט פטור חומר בעלייה שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורים אחזו באבר והעלו חייבין

העלה חזר והעלה וחזר והעלה חייב על כל עלייה דברי ר"ש ר' יוסי אומר אינו חייב אלא אחת

ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח ר"ש אומר אפילו העלה על הסלע או על האבן חייב:

<big><strong>גמ׳</strong></big> מאי שנא המעלה להדיוט דפטור דכתיב (ויקרא יז, ד) לה' בשחיטה נמי הכתיב לה'

שאני התם דאמר קרא (ויקרא יז, ג) איש איש גבי העלאה נמי כתיב איש איש מיבעי ליה לשנים שהעלו באבר חייבין

אי הכי ה"נ מיבעי ליה לשנים שאחזו בסכין ושחטו שחייבין שאני התם דאמר קרא ההוא אחד ולא שנים

אי הכי גבי העלאה נמי הא כתיב ההוא מיבעי ליה