זבחים 229

פסח בשאר ימות השנה דאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו

לימא מסייע ליה יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים ואשם נזיר ואשם מצורע

ת"ל (ויקרא יז, ג) שור מ"מ כשב מ"מ עז מ"מ ואילו חטאת שיירא

במאי עסקינן אילימא בזמנו מאי איריא אשם אפילו חטאת נמי אלא שלא לזמנו

ובמאי אילימא לשמו אשם אמאי חייב אלא לאו שלא לשמו לעולם בזמנו ושלא לשמו

ורבי אליעזר היא דאמר מקשינן אשם לחטאת

ותנא טפל וה"ה עיקר

ת"ש יכול שאני מרבה עולת מחוסר זמן בגופה וחטאת בין בגופה בין בבעלים

ת"ל (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד כל שאינו ראוי לבא בפתח אהל מועד אין חייבין עליהן ואילו אשם שיירא

במאי עסקינן אילימא לשמו אשם נמי ליפטריה אלא לאו שלא לשמו

לעולם שלא לשמו ור"א היא דמקיש אשם לחטאת תנא עיקר וכ"ש לטפל

ת"ש דכי אתא רב דימי אמר תנא דבי ר' ליואי יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים אשם נזיר ואשם מצורע (מנין ונסיב להו תלמודא לחיובא ולא ידענא מאי היא)

מאי תלמודא אמר רבינא שור מכל מקום כשב מכל מקום עז מכל מקום הא מאי רומיא כדאמרת

אמר ר"נ משום [דרמי] דתנא דבי ר' ליואי אדתני לוי אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן כשירין ולא עלו לבעלים לשום חובה

שחטן מחוסר זמן בבעלים או שהיו בני שתי שנים ושחטן פסולין

ומשני רב דימי לא קשיא כאן לשמו כאן שלא לשמו

רב אשי רמי מתני' אברייתא ומשני כאן לשמו וכאן שלא לשמו

לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא

אמר לך רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שהפריש שתי אשמות לאחריות דחד מינייהו מעיקרא עולה היא