זבחים 42

איכא בינייהו גזירת שיקוע

והאמר רבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה

בשלמא לרבא דמוקים לההיא כרבי אלעזר ברבי שמעון הא כרבי

אלא לאביי דמוקים לה כרבי קשיא דרבי אדרבי מאי שנא התם דמשקע ליה ומאי שנא הכא דלא משקע ליה

דמסלק ליה והדר משקע ליה

אי הכי למחר אינו מקדש [אמאי אין צריך לקדש]

למימרא דלמתירין מיחזא חזי היינו דרב חסדא

איכא בינייהו מצות שיקוע

מיתיבי לא היו רואין אותו ולא שומעין את קולו עד ששומעים קול של עץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והן אומרים הגיע [עת] קידוש ידים ורגלים מן הכיור מאי לאו דמסלק ליה אלמא משקע ליה

לא דמשקע ליה אי דמשקע ליה מי משתמע קליה משקע ליה בגילגלא

לישנא אחרינא דמשקע ליה בחומרתיה כי כי היכי דלישתמע קליה ולשמעי וליתי והא הוה גביני כרוז בי תרי היכרי הוו עבדי דשמע מהאי אתי ושמע מהאי אתי:

גופא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר (שמות מ, לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו וגו'

מיתיבי כל הכלי' מקדשין בין שיש בהן רביעי'