תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

זבחים 94

CommentaryAudioShareBookmark
א

מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ואם לא נתן לא עיכב אלו ואלו נשרפין אבית הדשן:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

<big><strong>גמ׳</strong></big> וניתני נמי וקיבול דמן בכלי שרת בצפון כיון דאיכא אשם מצורע דקיבול דמו ביד הוא שייריה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

ולא והא קתני לה לקמן אשם נזיר ואשם מצורע שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

מעיקרא סבר קיבול דמו ביד הוא שייריה וכיון דלא סגי ליה אלא בכלי הדר תנייה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

דתניא (ויקרא יד, ד) ולקח יכול בכלי ת"ל ונתן מה נתינה בעצמו של כהן אף לקיחה בעצמו של כהן

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

יכול אף למזבח כן ת"ל (ויקרא יד, יג) כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי נמצאת אתה אומר אשם מצורע שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי זה שקיבלו בכלי בא לו אצל מזבח וזה שקיבלו ביד בא לו אצל מצורע:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא