זבחים 99

מדתנא דבי ר' ישמעאל

דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בבנין אב אמר רבי ירמיה לא לכתוב צפונה באשם ותיתי מבנין אב מחטאת למאי הלכתא כתביה לאו למימרא דדבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד בבנין אב

וליטעמיך תיתי מבנין אב מעולה מאי טעמא לא אתי משום דאיכא למיפרך מה לעולה שכן כליל חטאת נמי איכא למיפרך מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות

חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי

מהי תיתי לא נכתוב רחמנא עולה ותיתי מחטאת ואשם מה להנך שכן מכפרין

לא נכתוב רחמנא בחטאת ותיתי מהנך מה להנך שכן זכרים

לא נכתוב באשם ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן בציבור כביחיד

דבר הלמד בגז"ש מהו שילמד בהיקש אמר רב פפא (ויקרא ו, ז) וזאת תורת זבח השלמים [וגו'] אם על תודה למדנו לתודה שבא מן המעשר מדאשכחן שלמים דאתו ממעשר

שלמים גופייהו מנא לן דכתיב (דברים כז, ז) שם (דברים יד, כד) שם

א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מעשר דגן חולין בעלמא הוא

א"ל אמר אמרה למד קדש ומלמד קדש

דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא תניא (ויקרא ז, יב) סלת מרבכת למדנו לרבוכה שבאה סולת

חלות מניין ת"ל חלות חלות רקיקין מניין ת"ל מצות מצות

אמר ליה רבינא ממאי דמצות מצות מחלות גמר דלמא ממאפה תנור גמר

אלא אמר רבא תניא (ויקרא ד, יא) וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם

יכול ישרפנו שלם נאמר כאן (ויקרא ד, יא) ראשו וכרעיו ונאמר להלן (ויקרא א, יב) ראשו וכרעיו מה להלן ע"י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח

אי מה להלן בהפשט אף כאן נמי בהפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו מאי תלמודא א"ר פפא כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו

ותניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר [ופרש]