אהכא במאי עסקינן כגון ששחטו להתלמד בו ובפלוגתא דנימוס ור' אליעזר
בדתניא אמר ר' יוסי סח לי נימוס אחיו של ר' יהושע הגרסי שהשוחט את העורב להתלמד בו דמו מכשיר ר' אליעזר אומר דם שחיטה לעולם מכשיר
גרבי אליעזר היינו תנא קמא אלא לאו איסורו חישובו איכא בינייהו
דתנא קמא סבר דמו מכשיר לעלמא אבל לגופיה בעי מחשבה
הואתא רבי אליעזר למימר דם שחיטה לעולם מכשיר ואפי' לגופיה נמי לא בעי מחשבה
וממאי דילמא טעמא דר' אליעזר התם דשאני עורב הואיל ויש בו סימני טהרה
זומנלן דסימני טהרה מילתא היא דקתני עלה דההיא א"ר שמעון מה טעם הואיל ויש בו סימני טהרה
חוכי תימא אי משום סימני טהרה מאי איריא להתלמד אפי' להתעסק נמי אין הכי נמי ומשום נימוס
טאיתיביה לא רצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו ואסור בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון מתיר
יאימא ומחיים אסור בהנאה ור"ש מתיר
יאוהא מדסיפא מחיים הוי רישא לאו מחיים
יבדקתני סיפא לא ימיתנו לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגירה ולא יכניסנו לחדר וינעול דלת לפניו בשביל שימות ואסור בגיזה ועבודה דברי רבי יהודה ורבי שמעון מתיר
יגרישא וסיפא מחיים רישא בהנאת דמיו סיפא בהנאת גופו
ידוצריכא דאי תנא הנאת דמיו בההוא קא שרי רבי שמעון אבל בהנאת גופו אימא מודה ליה לרבי יהודה ואי תנא בהנאת גופו בההיא קאסר רבי יהודה אבל בהנאת דמיו אימא מודה לרבי שמעון צריכא
טווכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור
טזואמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא (שמות יג, יג) וערפתו נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה מה להלן אסור אף כאן אסור
יזמני אילימא רבי יהודה מחיים מיסר אסור אלא לאו רבי שמעון היא
יחא"ל רב ששת ספרא חבריך תרגומה לעולם רבי יהודה ואיצטריך סלקא דעתך אמינא עריפה במקום פדייה עומדת מה פדייה מתרת אף עריפה מתרת קמ"ל
יטאמר רב נחמן מנא אמינא לה מדתני לוי הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו
כמני אילימא רבי יהודה הא מיפסד וקאי אלא לאו רבי שמעון היא
כאאיבעית אימא רבי יהודה ואיבעית אימא רבי שמעון
כבאיבעית אימא רבי יהודה אפסידא דביני ביני
כגואיבעית אימא רבי שמעון לפחת מיתה
כדוכן אמר ריש לקיש מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור ורבי יוחנן ואי תימא רבי אלעזר אמר עדיין היא מחלוקת
כהאיכא דמתני לה להא דרב נחמן אהא המקדש בפטר חמור אינה מקודשת לימא מתני' דלא כרבי שמעון אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לאחר עריפה ודברי הכל
כואיכא דאמרי הא מני לא רבי יהודה ולא רבי שמעון אי רבי שמעון תיקדש בכוליה אי רבי יהודה תיקדש בהך דביני ביני
כזאמר רבה בר אבוה אמר רב לעולם רבי יהודה וכגון שאינו שוה אלא שקל וסבר לה כרבי יוסי בר יהודה דתניא (שמות יג יג) תפדה (שמות לד כ) תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא רבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל
כחאמר מר תפדה תפדה [תפדה] מיד תפדה כל שהוא פשיטא
כטאיצטריך סד"א הואיל ואיתקש לבכור אדם מה בכור אדם אחר שלשים וחמש האי נמי אחר שלשים וחמש
לקמ"ל תפדה מיד תפדה כל שהוא
לארבי יוסי בר יהודה אומר אין פדייה פחותה משקל ממה נפשך אי מקיש לבכור אדם חמש ליבעי ואי לא מקיש שקל מנא ליה
לבלעולם לא מקיש אמר רבא אמר קרא (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל