אושותפין לא מצו ממירין אלא אי אמרת לא קניא להו אמורי נמי לימרו
בשאני התם דאמר קרא (ויקרא כז, י) אם המר ימיר לרבות את היורש אחד ממיר ואין שנים ממירין
גמתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד אלא מעתה גבי מעשר דכתיב (ויקרא כז, לא) ואם גאל יגאל לרבות את היורש הכי נמי אחד גואל ואין שנים גואלין
דשאני מעשר דגבי אבוהון נמי איתיה בשותפות
האמר ליה רב אסי לרב אשי ומינה אי אמרת בשלמא קניא להו היינו דחד מיהא מימר אלא אי אמרת לא קניא להו היכי מימר
ווהאמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו
זמקיבעא לא מכפרא מקופיא מכפרא:
חאיבעיא להו כיפרו על מה שבאו או לא כיפרו
טאמר רב ששת בריה דרב אידי מסתברא דלא כיפרו דאי סלקא דעתך כיפרו שני למה הוא בא
יואלא מאי לא כיפרו למה הוא קרב
יאאמר רב אשי רב שישא בריה דרב אידי הכי קא קשיא ליה אי אמרת בשלמא לא כיפרו שלא לשמו מכח לשמו קאתי ושני למה הוא בא לכפר אלא אי אמרת כיפרו שני למה הוא בא:
יבאיבעיא להו אעשה דלאחר הפרשה מכפרא או לא מכפרא
יגמי אמרינן מידי דהוה אחטאת מה חטאת דקודם הפרשה אין דלאחר הפרשה לא אף הכא נמי דקודם הפרשה אין לאחר הפרשה לא
ידאו דלמא לא דמיא לחטאת דחטאת על כל חטא וחטא בעי לאיתויי חדא חטאת והכא כיון דאיכא כמה עשה גביה מכפרא אעשה דלאחר הפרשה נמי מכפרא
טותא שמע (ויקרא א, ד) וסמך ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר (ויקרא יז, יא) כי הדם הוא בנפש יכפר אלא מה תלמוד לומר וסמך ונרצה לכפר שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר
טזמאי לאו דכיפר עשה דקודם הפרשה לא כיפר אעשה דסמיכה דהוה ליה עשה דלאחר הפרשה
יזאמר רבא עשה דסמיכה קאמרת שאני התם דכל כמה דלא שחיט בעמוד וסמוך קאי אימת קא הוי עשה לאחר שחיטה לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן