גא"ר יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פיגול וחייבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת [וחכ"א זה וזה פסול ואין בו כרת]
דלאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
ה<big><strong>גמ׳</strong></big> ת"ר (ויקרא א, טו) והקריבו מה ת"ל
ולפי שנאמר (ויקרא א, יד) והקריב מן התורים או מן בני היונה יכול המתנדב עוף לא יפחות משני פרידין ת"ל והקריבו אפילו פרידה אחת יביא אל המזבח
זמה ת"ל (ויקרא א, טו) הכהן לקבוע לו כהן שיכול והלא דין הוא ומה בן צאן שקבע לו צפון לא קבע לו כהן עוף שלא קבע לו צפון אינו דין שלא יקבע לו כהן ת"ל אל הכהן לקבוע לו כהן
חיכול ימלקנו בסכין ודין הוא ומה אם שחיטה שלא קבע לה כהן קבע לה כלי מליקה שקבע לה כהן אינו דין שיקבע לה כלי
טת"ל (ויקרא א, טו) כהן ומלק אמר רבי עקיבא וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא מה ת"ל כהן שתהא מליקה בעצמו של כהן
ייכול ימלקנה בין מלמעלה בין מלמטה ת"ל ומלק והקטיר מה הקטרה בראש המזבח אף מליקה בראש המזבח
יאומלק ממול עורף אתה אומר ממול עורף או אינו אלא מן הצואר ודין הוא נאמר כאן ומלק ונאמר להלן (ויקרא ה, ח) ומלק מה להלן ממול עורף אף כאן ממול עורף
יבאי מה להלן מולק ואינו מבדיל אף כאן מולק ואינו מבדיל ת"ל ומלק והקטיר מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו אף מליקה הראש לעצמו והגוף לעצמו
יגומנין שהקטרת הראש בעצמו והגוף בעצמו שנאמר (ויקרא א, יז) והקטיר אותו הרי הקטרת הגוף אמורה הא מה אני מקיים (ויקרא א, טו) והקטיר המזבחה בהקטרת הראש הכתוב מדבר
יד(ויקרא א, טו) ונמצה דמו כולו אל קיר המזבח ולא על קיר הכבש ולא על קיר ההיכל ואיזה זה זה קיר העליון
טואו אינו אלא קיר התחתון ודין הוא מה בהמה שחטאתה למעלה עולתה למטה עוף שחטאתו למטה אינו דין שעולתו למטה
טזת"ל ומלק והקטיר ונמצה דמו וכי תעלה על דעתך לאחר שהקטיר חוזר וממצה אלא לומר לך מה הקטרה בראש המזבח אף מיצוי בראש המזבח הא כיצד היה עולה בכבש ופונה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית היה מולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל וממצה מדמה על קיר המזבח אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה כשירה
יזרבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים כל עצמה אין נעשית אלא בראש המזבח מאי בינייהו
יחאביי ורבא דאמרי תרוייהו עושה מערכה ע"ג סובב איכא בינייהו:
יטבא לו לגוף כו': ת"ר (ויקרא א, טז) והסיר את מוראתו בנוצתה זו זפק
כיכול יקדיר בסכין ויטלנו ת"ל בנוצתה נוטל את הנוצה עמה אבא יוסי בן חנן אומר נוטלה ונוטל קורקבנה עמה
כאדבי רבי ישמעאל תנא בנוצתה בנוצה שלה קודרה בסכין כמין ארובה: