אורבי יהודה אמר לך כי כתיב הישר (בעיניו) הוא דכתיב אבל בבמה גדולה אפילו חובות נמי ליקרוב
באלא הא כתיב איש לאו למימרא דאיש ישרות הוא דליקרוב הא חובות לא ליקרוב כי כתיב איש להכשיר את הזר
גזר (ויקרא יז, ו) מוזרק הכהן את הדם על מזבח ה' נפקא
דמהו דתימא ליבעי קדוש בכורות כמעיקרא קא משמע לן
החכמים היינו תנא קמא
ואמר רב פפא קרבו נסכים במדבר איכא בינייהו:
זאמר מר רבי שמעון אומר וכו': מ"ט דרבי שמעון דכתיב (יהושע ה, י) ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל
חפשיטא אלא הא קמ"ל דחובות כעין פסח הוא דקרב הא לאו כעין פסח לא קרב ואידך
טמיבעי ליה לכדרבי יוחנן דא"ר יוחנן משום רבי בנאה ערל מקבל הזאה
יתני תנא קמיה דרב אדא בר אהבה אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסח וחובות הקבוע להן זמן (א"ל יחיד חובות שקבוע להן זמן מנא ליה
יאא"ל אסמייה) א"ל תתרגם מתניתך בעולת חובה דאיכא עולת נדבה דאי חטאת יחיד הוא חובות דקביע ליה זמן מי איכא
יבולוקמה במנחת חובה דהא איכא חביתין קא סבר אין מנחה בבמה:
יגבאו לשילה וכו': מנא הני מילי א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כתוב אחד אומר (שמואל א א, כד) ותביאהו בית ה' שילה וכתוב אחד אומר (תהלים עח, ס) ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם וכתיב (תהלים עח, סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר
ידהא כיצד לא היתה שם תקרה אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן והיא היתה מנוחה:
טוקדשי קדשים: מנא הני מילי א"ר אושעיא דאמר קרא (דברים יב, יג) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר (אתה) תראה בכל מקום אשר תראה אי אתה מעלה אבל אתה אוכל בכל מקום שאתה רואה
טזאימא בכל מקום שאתה רואה אי אתה מעלה אבל אתה זובח בכל מקום שתראה
יזא"ר ינאי אמר קרא (דברים יב, יד) שם תעלה ושם תעשה