בוהאמר רבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה
גבשלמא לרבא דמוקים לההיא כרבי אלעזר ברבי שמעון הא כרבי
דאלא לאביי דמוקים לה כרבי קשיא דרבי אדרבי מאי שנא התם דמשקע ליה ומאי שנא הכא דלא משקע ליה
הדמסלק ליה והדר משקע ליה
ואי הכי למחר אינו מקדש [אמאי אין צריך לקדש]
זלמימרא דלמתירין מיחזא חזי היינו דרב חסדא
חאיכא בינייהו מצות שיקוע
טמיתיבי לא היו רואין אותו ולא שומעין את קולו עד ששומעים קול של עץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והן אומרים הגיע [עת] קידוש ידים ורגלים מן הכיור מאי לאו דמסלק ליה אלמא משקע ליה
ילא דמשקע ליה אי דמשקע ליה מי משתמע קליה משקע ליה בגילגלא