אמנלן דבעינן זביחה לשמה דאמר קרא (ויקרא ג, א) ואם זבח שלמים קרבנו שתהא זביחה לשם [שלמים]
בודילמא היינו שמייהו
גמדכתיב (ויקרא ז, לג) המקריב את דם השלמים (ויקרא ז, יד) הזורק את דם השלמים ולא כתיב זבח והכא כתיב זבח שמע מינה שתהא זביחה לשם שלמים
דאשכחן זביחה שאר עבודות מנלן
הוכי תימא לילף מזביחה מה לזביחה שכן נפסלה שלא לשם אוכלין בפסח
ואלא אמר קרא המקריב את דם השלמים שתהא קבלה לשם שלמים
זולכתוב רחמנא בקבלה ולילף שחיטה מינה
חמשום דאיכא למיפרך מה לקבלה שכן פסולה בזר ואשה
טאשכחן שחיטה וקבלה זריקה מנלן
יוכי תימא לילף מהני מה להני שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות
יאאלא אמר קרא הזורק את דם השלמים שתהא זריקה לשם שלמים
יבולכתוב רחמנא בזריקה ולילף מינה
יגמשום דאיכא למיפרך מה לזריקה שכן חייב עליה זר מיתה
ידאשכחן כולהו הולכה מנלן
טווכי תימא לילף מכולהו מה לכולהו שכן עבודה שאי אפשר לבטלה תאמר בהולכה שאפשר לבטלה
טזאלא אמר קרא (ויקרא א, יג) והקריב את הכל המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש ותניא (ויקרא א, ה) והקריבו זו קבלת הדם ואפיק רחמנא בלשון הולכה למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה'
יזואשכחן שנוי קודש שנוי בעלים מנלן
יחאמר רב פנחס בריה דרב אמי אמר קרא (ויקרא ז, טו) ובשר זבח תודה שלמיו שתהא זביחה לשם תודה אם אינו ענין לשינוי קודש דנפקא לן מהתם תנהו ענין לשינוי בעלים
יטוהאי להכי הוא דאתא הא מיבעי ליה לכדתניא ובשר זבח תודת שלמיו אבא חנין אומר משום רבי אליעזר בא ללמד תודה ששחטה לשם שלמים כשרה שלמים ששחטן לשם תודה פסולה מה הפרש בין זה לזה תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויה תודה
כאנן מזבח קאמרינן
כאואכתי מיבעי ליה חטאת ואשם מנין תלמוד לומר זבח
כבאם כן נכתוב קרא ובשר תודת שלמיו [זבח] מאי זבח שמע מינה תרתי
כגאשכחן זביחה שאר עבודות מנלן
כדוכי תימא לילף מזביחה מה לזביחה שכן פוסל שלא לשם אוכלין בפסח
כהנאמרה זביחה בשינוי קודש ונאמרה זביחה בשינוי בעלים מה זביחה האמורה בשינוי קודש לא חלקת בין זביחה לשאר עבודות אף זביחה האמורה בשינוי בעלים לא תחלק בהן בין זביחה לשאר עבודות
כואיכא למיפרך מה לשינוי קודש שכן פסולה בגופה וישנו בארבע עבודות