גורב אשי האי בחגך מאי עביד ליה ההוא לכדרב דניאל בר קטינא דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מניין שאין נושאין נשים במועד שנאמר (דברים טז, יד) ושמחת בחגך ולא באשתך:
ד<big><strong>מתני׳</strong></big> מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות נכסים מרובים ואוכלין מועטין מביא עולות מרובות ושלמים מועטין
הזה וזה מועט על זה נאמר מעה כסף שתי כסף זה וזה מרובים על זה נאמר (דברים טז, יז) איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך:
ו<big><strong>גמ׳</strong></big> שלמים מרובים מהיכא מייתי הא לית ליה אמר רב חסדא טופל ומביא פר גדול א"ל רב ששת הרי אמרו טופלין בהמה לבהמה
זמאי קאמר ליה אילימא הכי קאמר ליה הרי אמרו טופלין בהמה לבהמה אבל לא מעות למעות ולימא ליה אין טופלין מעות למעות אלא הכי אמר ליה הרי אמרו אף טופלין בהמה לבהמה
חכמאן דלא כחזקיה ודלא כרבי יוחנן
טוכי תימא אמוראי הוא דפליגי מתנייתא לא פליגי והא קתני אכילה ראשונה מן החולין
ימאי אכילה ראשונה שיעור דמי אכילה ראשונה מן החולין
יאאמר עולא אמר ריש לקיש הפריש עשר בהמות לחגיגתו הקריב חמש ביום טוב ראשון חוזר ומקריב חמש ביום טוב שני רבי יוחנן אמר כיון שפסק שוב אינו מקריב
יבאמר ר' אבא ולא פליגי כאן בסתם כאן במפרש
יגהאי סתם היכי דמי אילימא דליכא שהות ביום לקרב האי דלא אקרבינהו דליכא שהות ביום
ידואלא דלית ליה אוכלין האי דלא אקרבינהו דלית ליה אוכלין
טולא צריכא דאיכא שהות ביום ואית ליה אוכלין (מבדקמא) לא אקרבינהו שמע מינה שיורי שיירינהו
טזוהכי נמי מסתברא דכי אתא רבין אמר ר' יוחנן הפריש עשר בהמות לחגיגתו הקריב חמש ביום טוב ראשון חוזר ומקריב חמש ביום טוב שני קשיין אהדדי