ימה לתקיעת שופר שכן ודאה דוחה שבת במקדש תאמר בכיסוי דליתיה כלל
יאהשיב ר"א הקפר בריבי
יבמה למילה שכן אינה נוהגת בלילי ימים טובים בלילי ימים טובים הוא דלא נהגא בשאר לילי נהגא
יגאלא מה למילה שכן אינה נוהגת בלילות כבימים תאמר בכסוי שנוהג בלילות כבימים
ידא"ר אבא
טוזה אחד מן הדברים שאמר רבי חייא אין [לי] עליהן תשובה והשיב רבי אלעזר [הקפר] ברבי תשובה:
טז<big><strong>מתני׳</strong></big> השוחט ונמצאת טריפה והשוחט לעבודת כוכבים והשוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ חיה ועוף הנסקלים רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרים
יזהשוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות:
יח<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן
יטראה רבי דבריו של ר"מ באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים ודרבי שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים
כמאי טעמא דרבי מאיר באותו ואת בנו
כאאמר ר' יהושע בן לוי
כבגמר שחיטה שחיטה משחוטי חוץ מה התם שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אף הכא נמי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה
כגורבי שמעון מאי טעמא
כדא"ר מני בר פטיש
כהגמר (בראשית מג, טז) מטבוח טבח והכן מה להלן שחיטה ראויה אף כאן שחיטה ראויה
כוור"מ נמי ליגמר מטבוח
כזדנין שחיטה משחיטה ואין דנין שחיטה מטביחה
כחמה נפקא מינה
כטהא תנא דבי רבי ישמעאל
ל(ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה
לאהני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל איכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ורבי שמעון נמי ליגמר משחוטי חוץ
לבדנין חולין מחולין ואין דנין חולין מקדשים
לגור' מאיר
לדאטו אותו ואת בנו בקדשים מי לא נהיג
לההיינו דקאמר רבי חייא
לוראה רבי דבריו של רבי מאיר באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים
לזמאי טעמא דר' מאיר בכסוי הדם
לחאמר ר' שמעון בן לקיש
לטגמר שפיכה שפיכה משחוטי חוץ מה להלן שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אף כאן שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה
מורבי שמעון
מא(ויקרא יז, י) אשר יאכל כתיב
מבורבי מאיר
מגההוא למעוטי עוף טמא הוא דאתא
מדורבי שמעון
מהעוף טמא מאי טעמא דלאו בר אכילה הוא טרפה נמי לאו בר אכילה הוא
מווהיינו דאמר רבי חייא
מזראה רבי דבריו של רבי שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים