דעולא בן שנתו קאמר בין יונק ובין שאינו יונק ואמר ליה ר' יוחנן
הבן שנתו והוא שיונק
ות"ש
זר' יוחנן אמר כל זמן שיונק
חואם איתא והוא שיונק מיבעי ליה
טש"מ
יבעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן
יאעור הראש של עגל הרך מהו שיטמא
יבאמר ליה
יגאינו מטמא
ידאמר ליה
טולימדתנו רבינו אלו שעורותיהן כבשרן ועור הראש של עגל הרך
טזא"ל
יזאל תקניטני בלשון יחיד אני שונה אותה
יחדתניא
יטהשוחט את העולה להקטיר כזית מעור שתחת האליה חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת
כאלעזר בן יהודה איש אבלום אומר משום ר' יעקב וכן היה ר' שמעון בן יהודה איש כפר עיכום אומר משום רבי שמעון
כאאחד עור פרסות ואחד עור הראש של עגל הרך ואחד עור של תחת האליה וכל שמנו חכמים גבי טומאה שעורותיהן כבשרן להביא עור של בית הבושת חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת:
כבועור בית הפרסות:
כגמאי בית הפרסות
כדרב אמר
כהבית הפרסות ממש
כורבי חנינא אמר
כזרכובה הנמכרת עם הראש:
כחועור האנקה:
כטתנו רבנן
ל(ויקרא יא, כו) הטמאים לרבות עורותיהן כבשרן
לאיכול אפי' כולן ת"ל (ויקרא יא, לא) אלה
לבוהא אלה אכולהו כתיבי
לגאמר רב
לדלמינהו הפסיק הענין
להוליחשוב נמי תנשמת
לואמר רב שמואל בר יצחק
לזרב תנא הוא ותני תנשמת
לחוהא תנא דידן לא תני תנשמת
לטאמר רב ששת בריה דרב אידי
מתנא דידן סבר לה כר' יהודה דאזיל בתר גישתא ובגישתא דהלטאה קמיפלגי: