יבמות 145

פרק 145

א (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שכשר בפרה
ב בעו מיניה מרב ששת ערל מהו במעשר כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין אנינות יליף נמי מעשר מפסח לענין ערלות
ג או דלמא חמור מקל יליף קל מחמור לא יליף
ד אמר להו תניתוה התרומה והבכורים חייבים עליהן מיתה וחומש ואסורין לזרים
ה והן נכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה ובבכורים מה שאין כן במעשר
ו ואם איתא ניתני ערל אסור בהן מה שאין כן במעשר
ז תנא ושייר ומאי שייר דהאי שייר
ח שייר דקא תני סיפא יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסור לאונן ורבי שמעון מתיר וחייבין בביעור ור"ש פוטר
ט ואילו אסור לבער מהן בטומאה