ידור"ע אשם בכסף שקלים נפקא ליה (ויקרא ז, א) מזאת תורת האשם תורה אחת לכל האשמות לאשם דבכסף שקלים
טוורבנן אע"ג דכתיב זאת תורת האשם איצטריך למכתב ואם נפש וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד תחתון מעליון
טזואי מזאת תורת האשם הוה אמינא כי אמינא תורה אחת לכל אשמות הני מילי בשאר אשמות ודאין
יזאבל אשם תלוי כיון דעל ספק חלב קאתי אימא לא יהא ספיקו חמור מודאו מה ודאו חטאת בת דנקא אף ספיקו אשם בר דנקא אהכי כתב רחמנא ואם נפש וי"ו מוסיף על ענין ראשון
יחהא ניחא למאן דדריש זאת תורת האשם אלא למאן דלא דריש זאת תורת האשם מאי איכא למימר יליף בערכך בערכך מאשם מעילה
יטאשם שפחה חרופה לא כתב בה בערכך ילפינן באיל איל:
כמודה ר"ע כו': ואם ספק
כאמאי קאמר אמר רבא תני אם בספיקו עומד לעולם יהא אשם תלוי שממין שהביא על הודע מביאו על שלא הודע
כבסוף סוף כי מתידע ליה בעי לאיתויי אשם ודאי
כגאמר רבא מדברי שניהם נלמד אשם ודאי לא בעי ידיעה לכתחלה:
כד<big><strong>מתני׳</strong></big> האשה שהביאה חטאת העוף עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי תעשינה ודאי שממין שהיא מביאה על הודע מביאה על לא הודע
כהחתיכה של חולין וחתיכה של הקדש אכל אחת מהן ואין יודע איזה מהן אכל פטור ר"ע מחייב אשם תלוי אכל את השניה מביא אשם ודאי
כואכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי ר"ע ר"ש אומר שניהן מביאין אשם אחד ר' יוסי אומר