בואימורין קאי עלייהו באיסור עולין וחלב קאי עלייהו באיסור כרת וקאתי איסור טומאה חייל עליה
גתדע שכן הוא דהא רבי סבירא ליה איסור חל על איסור (ואימא) וה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל חל על איסור והוא איסור חמור לא ובקדשים שמעינן ליה דאמר איסור קל על איסור חמור נמי חייל
דדהא איסור מעילה קל הוא מיתה ואיסור קדשים איסור חמור כרת ואתי איסור מיתה חייל על איסור כרת
הדתניא רבי אומר (ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה
וומעילה איסור מיתה וקא חייל על איסור חלב דאיסור כרת הוא ש"מ בקדשים גלי קרא
זוהא תניא ר"ש אומר אין פיגול בעולין ואין נותר בעולין
חאלא תנאי היא ואליבא דר"ש דאיכא דאמרי בקדשים איסור חל על איסור וא"ד בקדשים נמי אין איסור חל על איסור
טולמ"ד בקדשים נמי אין איסור חל על איסור כל חלב לה' מאי עביד ליה
יא<br><br><big><strong>הדרן עלך דם שחיטה</strong></big><br><br>
יבמתני׳ <big><strong>המביא</strong></big> אשם תלוי ונודע לו שלא חטא אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר דברי ר"מ
יגוחכמים אומרים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ר"א אומר יקרב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר
ידאם משנשחט נודע לו ישפך הדם והבשר יצא לבית השריפה נזרק הדם והבשר קיים יאכל ר' יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל
טואשם ודאי אינו כן עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר משנשחט הרי זה יקבר נזרק הדם הבשר יצא לבית השריפה
טזשור הנסקל אינו כן עד שלא נסקל יצא וירעה בעדר משנסקל מותר בהנאה
יזעגלה ערופה אינו כן עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר משנערפה תקבר במקומה שעל ספק באה מתחלה כיפרה ספקה והלכה לה:
יח<big><strong>גמ׳</strong></big> במאי פליגי ר"מ סבר כיון דלא צריך ליה לא מקדיש ליה ורבנן סברי מתוך שלבו נוקפו גומר ומקדיש
יטתנא בין שנודע לו שחטא ובין נודע לו שלא חטא פליגי ר"מ ורבנן בנודע לו שחטא להודיעך כחו דר"מ דאע"ג דידע דחטא כיון דבעידנא דאפרשיה [לא ידע תצא ותרעה בעדר
כובנודע לו שלא חטא להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דלא חטא כיון דבעידנא דאפרשיה לא ידע] לבו נוקפו הוה הלכך גמר ומקדיש