האתה אומר בעולתו ובשלמיו או אינו אלא אפילו חטאת תלמוד לאמר (במדבר ו, יז) ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו
ואיל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה
זעולה זו עולת מצורע ואימא זו עולת יולדת
חאמר אביי עולת יולדת מסיפא דקרא נפקא
טדתניא רבי נתן אומר לכבש זו עולת יולדת האחד זה אחד עשר של מעשר [שקרב שלמים]
ישלא מצינו לה בכל התורה שיהא טפל חמור מן העיקר
יארבא אמר איזהו דבר שצריך שלשה רבויין הוי אומר זו מצורע
יבלאיל למה לי אמר רב ששת לרבות אילו של אהרן
יגאילו של אהרן מבמועדיכם נפקא סלקא דעתך אמינא הני מילי דצבור אבל דיחיד לא
ידומאי שנא מעולת יולדת
טוסלקא דעתך אמינא הני מילי דבר שאין קבוע לו זמן אבל דבר שקבוע לו זמן אימא לא קמ"ל
טזאו לאיל למה לי לרבות את הפלגס
יזהניחא לר' יוחנן דאמר בריה הוא דתנן הקריבו מביא עליו נסכי איל ואינו עולה לו מזבחו ואמר ר' יוחנן או לאיל לרבות את הפלגס
יחאלא לבר פדא דאמר מייתי ומתני דספיקא הוא אצטריך קרא לרבויי ספיקא
יט[ודאי] לבר פדא קשיא
כ(במדבר טו, יא) ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים לשור האחד מה תלמוד לאמר לפי שמצינו שחלק הכתוב בין נסכי איל לנסכי כבש יכול נחלק בין נסכי פר לנסכי עגל תלמוד לאמר לשור האחד
כאאו לאיל מה תלמוד לאמר לפי שמצינו שחלק הכתוב בין נסכי בן שנה לנסכי בן שתים יכול נחלק בין נסכי בן שתים לנסכי בן שלש תלמוד לאמר או לאיל האחד
כבאו לשה בכבשים מה תלמוד לאמר לפי שמצינו שחלק הכתוב בין נסכי כבש לנסכי איל יכול נחלק בין נסכי כבשה לנסכי רחלה תלמוד לאמר או לשה בכבשים
כגאו בעזים מה תלמוד לאמר לפי שמצינו שחלק הכתוב בין נסכי כבש לנסכי איל יכול נחלק בין נסכי גדי לנסכי שעיר תלמוד לומר או בעזים