בדיקא נמי דקתני ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי שמע מינה:
ג<big><strong>מתני׳</strong></big> חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת טחינתן והרקדתן אינו דוחה את השבת כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לה לעשותה מערב שבת דוחה את השבת
דכל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי בחוץ
השתי הלחם ארכן שבעה טפחים ורחבן ארבע טפחים וקרנותיה ארבע אצבעות לחם הפנים ארכן עשרה טפחים ורחבן חמישה טפחים וקרנותיו שבע אצבעות
ור' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז בן זומא אומר (שמות כה, יב) ונתתה על השלחן לחם פנים לפני תמיד לחם פנים שיהו לו פנים
זהשולחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
חנותן ארכו כנגד רחבו של שולחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן דברי רבי יהודה
טר' מאיר אומר השלחן ארכו י"ב ורחבו ו' לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה'
ינותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהם
יאאבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והרי כבר נאמר (ויקרא כד, ז) ונתת על המערכת לבונה זכה אמר להם הרי כבר נאמר (במדבר ב, כ) ועליו מטה מנשה
יבוארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם שנים לסדר זה ושנים לסדר זה ועשרים ושמונה קנים כחצי קנה חלול ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה
יגלא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת אלא נכנס מערב שבת ושומטו ונותנו לארכו של שלחן
ידכל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית:
טו<big><strong>גמ׳</strong></big> כל המנחות יש בהן מעשה כלי מבפנים: שאלו את רבי זו מנין אמר להם הרי הוא אומר (יחזקאל מו, כ) ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים (את החטאת ואת האשם) אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה
טזמנחה דומיא דאשם וחטאת מה אשם וחטאת טעונין כלי אף מנחה נמי טעונה כלי:
יזהשולחן ארכו עשרה:
יחאמר ר' יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה כופל נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפחים למעלה לדברי האומר טפחיים כופל נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה
יטוהאיכא קנים קנים שקועי משקע להו
כמאי טעמא משום איעפושי לחם סוף סוף קא מיעפש לחם דמגבה ליה פורתא