בשמעינן ליה לרבי שמעון דאמר אם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם יצא
גוהא איכא מותר שמן דאי מחצה חלות ומחצה רקיקין אמר מותר השמן מחזירו לחלות אי כולהו רקיקין אמר מותר השמן נאכל לכהנים
דכרבי שמעון בן יהודה דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון מושחן כמין כי ומותר השמן נאכל לכהנים
האמר ליה רב כהנא לרב אשי והא איכא לספוקה במנחת נסכים דאמר רבא מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום
וכי קא מסתפקא ליה (סימן יחי"ד בגל"ל לבונ"ה בלו"ג מקמצ"ה)
זבאה בגלל יחיד באה בגלל ציבור לא מסתפקא ליה
חכי קא מסתפקא ליה באה בגלל עצמה באה בגלל זבח לא מסתפקא ליה
טכי קא מסתפקא ליה טעונה לבונה שאינה טעונה לבונה לא מסתפקא ליה
יכי קא מסתפקא ליה באה בלוג באה בשלשה לוגין לא מסתפקא ליה
יאכי קא מסתפקא ליה טעונה קמיצה שאינה טעונה קמיצה לא קא מסתפקא ליה:
יבפירשתי מנחה של עשרונים:
יגתנו רבנן פירשתי מנחה וקבעתי בכלי אחד של עשרונים ואיני יודע מה פירשתי יביא מנחה של ששים עשרונים דברי חכמים רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים שהן אלף ושמונה מאות ושלשים
ידפירשתי ואיני יודע מה פירשתי ואי זו מהן פירשתי ואיני יודע כמה פירשתי יביא חמש מנחות של ששים ששים עשרונים שהן שלש מאות דברי חכמים רבי אומר יביא חמש מנחות של ששים עשרונים מאחד ועד ששים שהן תשעה אלפים ומאה וחמשים
טובמאי קא מיפלגי אמר רב חסדא במותר להכניס חולין לעזרה קא מיפלגי רבי סבר אסור להכניס חולין לעזרה ורבנן סברי מותר להכניס חולין לעזרה
טזרבא אמר דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה והכא במותר לערב חובה בנדבה קא מיפלגי
יזרבנן סברי מותר לערב חובה בנדבה ורבי סבר אסור לערב חובה בנדבה
יחאמר ליה אביי לרבא לרבנן דאמרי מותר לערב חובה בנדבה הא בעינן שני קמצים דקמיץ והדר קמיץ
יטוהא קא קמיץ מחובה אנדבה ומנדבה אחובה
כדתלי ליה בדעת כהן דאמר כל היכא דמטיא ידא דכהן השתא חובה ולבסוף נדבה
כאואקטורי היכי מקטר ליקטר נדבה ברישא דחובה היכי מקטר לה דלמא כולה חובה היא וחסרו להו שירים
כבואמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן