בוסבר ר"ש מקרא נדרש לפניו ולאחריו והתניא (ויקרא ד, כה) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות המזבח באצבעו ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין באצבעו ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין
גאר"ש וכי נאמר יד בקבלה הואיל ולא נאמר יד בקבלה קיבל בשמאל כשר
דואמר אביי במקרא נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי (ור"ש סבר לאחריו נדרש ולפניו אין נדרש)
האלא ה"ט דר"ש והביאה וי"ו מוסיף על ענין ראשון
ווסבר ר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון אלא מעתה דכתיב (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה מלמד על שחיטה שכשירה בזר אי לר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון שחיטה ה"נ בזר תהא פסולה
זשאני התם דאמר קרא וסמך ושחט מה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים
חאי מה סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים ההוא לא מצית אמרת ק"ו ומה זריקה דעיקר כפרה לא בעיא בעלים שחיטה דלאו עיקר כפרה לא כ"ש
טוכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר גלי רחמנא ביוה"כ (ויקרא טז, יא) ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דשחיטה בעלמא לא בעינן בעלים
יאמר רב כל מקום שנאמר תורה וחוקה אינו אלא לעכב קא ס"ד תרתי בעיא כדכתיב (במדבר יט, ב) זאת חוקת התורה
יא(סימן נת"ץ יקמ"ל)
יבוהרי נזיר דלא כתיבא ביה אלא תורה ואמר רב תנופה בנזיר מעכבא שאני התם כיון דכתיב כן יעשה כמאן דכתיבא בהו חוקה דמי
יגהרי תודה דלא כתיבא ביה אלא תורה ותנן ארבעה שבתודה מעכבין זה את זה שאני תודה דאיתקש לנזיר דכתיב (ויקרא ז, יג) על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר
ידוהרי מצורע דלא כתיב ביה אלא תורה ותנן ארבעה מינין שבמצורע מעכבין זה את זה שאני התם כיון דכתיב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע כמאן דכתיב ביה חוקה דמי
טווהרי יוה"כ דלא כתיב ביה אלא חוקה ותנן שני שעירי יוה"כ מעכבין זה את זה אלא או תורה או חוקה
טזוהרי שאר קרבנות דכתיב בהו תורה ולא מעכבי תורה בעיא חוקה וחוקה לא בעיא תורה
יזוהא תורה וחוקה קא אמר ה"ק אף על גב דכתיב תורה אי כתיבא חוקה אין ואי לא לא
יחוהרי מנחה דכתיב בה חוקה ואמר רב כל מקום שהחזיר הכתוב בתורת מנחה אינו אלא לעכב החזיר אין לא החזיר לא
יטשאני התם דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא
כוהרי לחם הפנים דכי כתיבא חוקה אאכילה כתיבא ותנן שני סדרים מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה