א<big><strong>מתני׳</strong></big> נטמא הקומץ והקריבו הציץ מרצה יצא והקריבו אין הציץ מרצה שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא:
ב<big><strong>גמ׳</strong></big> תנו רבנן (שמות כח, לח) ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא אם תאמר עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב א"ת עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה
גהא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור
דמתקיף לה רבי זירא אימא עון יוצא שהותר מכללו בבמה
האמר ליה אביי אמר קרא (שמות כח, לח) לרצון להם לפני ה' עון דלפני ה' אין עון דיוצא לא
ומתקיף לה רבי אילעא אימא עון שמאל שהותר מכללו ביום הכפורים
זאמר ליה אביי אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו לאפוקי יוה"כ דהכשירו בשמאל הוא
חרב אשי אמר עון הקדשים ולא עון המקדישין
טאמר ליה רב סימא בריה דרב אידי לרב אשי ואמרי לה רב סימא בריה דרב אשי לרב אשי ואימא עון בעל מום שהותר מכללו בעופות דאמר מר תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות
יאמר ליה עליך אמר קרא לא ירצה (ויקרא כב, כ) כי לא לרצון יהיה לכם:
יאתנו רבנן דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה במה דברים אמורים ביחיד אבל בציבור בין בשוגג בין במזיד הורצה ובעובד כוכבים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון