אאילימא כדקתני למה לי למימרא אלא לאו דאמר שנה אלמא שנה כהשנה דמי ויום נמי כהיום דיניה
בלא לעולם דאמר השנה ומהו דתימא הלך אחר רוב השנים ולא אית בהו עיבור קא משמע לן
גאיבעיא להו אמר יין שאני טועם יובל מאי שנת חמשים כלפני חמשים או כלאחר חמשים
דת"ש דתניא פלוגתא דרבי יהודה ורבנן (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנה שנת החמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת מכאן אמרו יובל אינו עולה למנין שבוע רבי יהודה אומר יובל עולה למנין שבוע
האמרו לו לרבי יהודה הרי הוא אומר (ויקרא כה, ג) שש שנים תזרע שדך ואין כאן אלא חמש
ואמר להם לדבריכם הרי הוא אומר (ויקרא כה, כא) ועשת את התבואה לשלש השנים הרי כאן ארבע
זאלא איכא לאוקמה בשאר שני שבוע דילי נמי איכא לאוקמה בשאר שני שבוע:
חעד הפסח אסור כו': למימרא דרבי מאיר סבר לא מעייל איניש נפשיה