נזיר 128

פרק 128

א אמר רב המנונא נזיר ועושה פסח שהלכו בקבר התהום בשביעי שלהן טהורים מ"ט דלא אלימא טומאת התהום למיסתר
ב מתיב רבא ירד ליטהר מטומאת המת טמא שחזקת טמא טמא שחזקת טהור טהור
ג א"ל מודינא לך בנזיר שמחוסר תגלחת
ד א"ל רבא אף אנא מודינא לך בעושה פסח דלא מחוסר ולא כלום א"ל אביי והא מחוסר הערב שמש א"ל שימשא ממילא ערבא
ה ואף אביי הדר ביה דתניא
ו יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא
ז יכול לא תביא על לידה שלפני מלאת אבל תביא על לידה שלאחר מלאת ותיפטר משתיהן
ח ת"ל (ויקרא יב, ו) ובמלאת ימי טהרה ביום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא
ט אמר רב כהנא שאני הכא דמחסרא קרבן התם נמי מחסרא הערב שמש
י א"ל אביי שימשא ממילא ערבא:
יא <big><strong>מתני׳</strong></big> המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו
יב שנים נוטלן ואת תפוסתן מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות ועד שמונה הרי זו שכונת קברות