אמתני׳ <big><strong>דיני</strong></big> ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה
בהאונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי ר"מ
גוחכמים אומרים מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות
דמכות בשלשה משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה
העיבור החדש בשלשה עיבור השנה בשלשה דברי ר"מ רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בג' מעוברת:
וסמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלשה דברי ר' שמעון ר' יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה
זנטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה ההקדשות בשלשה הערכין המטלטלים בשלשה ר' יהודה אומר אחד מהן כהן
חוהקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן
טדיני נפשות בעשרים ושלשה הרובע והנרבע בעשרים ושלשה שנאמר (ויקרא כ, טז) והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרוגו
ישור הנסקל בעשרים ושלשה שנאמר (שמות כא, כט) השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה רבי אליעזר אומר כל הקודם להורגן זכה רבי עקיבא אומר מיתתן בעשרים ושלשה:
יאאין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד אין עושין סנהדריות לשבטים אלא על פי בית דין של שבעים ואחד
יבאין עושין עיר הנדחת אלא על פי בית דין של שבעים ואחד אין עושין עיר הנדחת בספר ולא שלש אבל עושין אחת או שתים
יגסנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה מנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד שנאמר (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן ר' יהודה אומר שבעים
ידומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה שנאמר (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים
טוומנין לעדה שהיא עשרה שנאמר (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב
טזומנין להביא עוד שלשה ממשמע שנאמר (שמות כג, ב) לא תהיה אחרי רבים לרעות שומע אני שאהיה עמהם לטובה אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה הטייתך לטובה על פי אחד הטייתך לרעה על פי שנים