בא"ל חקקו כולו בכותל בכמה א"ל מלא קומתו ומאי שנא א"ל התם מסתלק ליה הכא לא מסתלק ליה
גבעא מיניה רב יוסף מרבה עשאו לאילן סולם מהו
דתיבעי לרבי תיבעי לרבנן
התיבעי לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו ה"מ בין השמשות אבל כולי יומא לא
ואו דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה
זעשאו לאשירה סולם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
חתיבעי לרבי יהודה ע"כ לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה אלא התם דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר
טאו דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא דרביע עליה
יא"ל אילן מותר ואשירה אסורה מתקיף לה רב חסדא אדרבה אילן שאיסור שבת גורם לו ניתסר
יאאשירה שאיסור דבר אחר גורם לו לא ניתסר
יבאיתמר נמי כי אתא רבין א"ר אלעזר ואמרי לה א"ר אבהו א"ר יוחנן כל שאיסור שבת גרם לו אסור כל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר
יגר"נ בר יצחק מתני הכי אילן פלוגתא דרבי ורבנן אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:
יד<big><strong>מתני׳</strong></big> חריץ שבין ב' חצירות עמוק י' ורוחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים
טונתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים וכן ב' גזוזטראות זו כנגד זו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד:
טז<big><strong>גמ׳</strong></big> ותבן לא חייץ והא אנן תנן מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד
יזאמר אביי לענין מחיצה כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה אבל לענין חציצה אי בטלי' חייץ ואי לא בטלי' לא חייץ:
יחמלא עפר: ואפילו בסתמא והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל