ג(דברים ח, ח) ארץ זית שמן (ודבש) ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה ס"ד והאיכא הני דאמרן אלא אימא ארץ שרוב שיעוריה כזיתים
דדבש ככותבת הגסה ליום הכיפורים
הותיסברא שיעורין מיכתב כתיבי אלא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי
וחציצין דאורייתא נינהו דכתיב (ויקרא טו, טז) ורחץ את כל בשרו (במים) שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות ושיערו חכמים מי מקוה מ' סאה
זכי איצטריך הילכתא לשערו וכדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שתים איני יודע
חשערו נמי דאורייתא הוא דתניא ורחץ את כל בשרו את הטפל לבשרו וזהו שער
טכי אתאי הילכתא לרובו ולמיעוטו ולמקפיד ולשאין מקפיד וכדר' יצחק
ידאמר ר' יצחק דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד
יאוליגזור נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד אי נמי משום רובו שאינו מקפיד
יבהיא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה
יגמחיצות דאורייתא נינהו
ידדאמר מר ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה
טולא צריכא לר' יהודה דאמר אמת בנין באמה בת ששה אמת כלים באמה בת חמשה
טזולר"מ דאמר כל האמות היו בבינונית מאי איכא למימר
יזלר' מאיר כי אתאי הילכתא לגוד וללבוד ולדופן עקומה:
יחהיה גבוה מעשרים אמה ובא למעטו כמה ממעט כמה ממעט כמה דצריך ליה
יטאלא רחבו בכמה רב יוסף אמר טפח אביי אמר ארבעה
כלימא בהא קא מיפלגי דמאן דאמר טפח קסבר מותר להשתמש תחת הקורה