אמחיצה של ברזל להפסיקו מחייך עליה ר' יוסי בר' חנינא
במאי טעמא קא מחייך אילימא משום דתני לה כר' יוחנן בן נורי לחומרא ואיהו סבירא ליה כרבנן לקולא ומשום דסבר לקולא מאן דתני לחומרא מחייך עלה
גאלא משום דתניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם
דודלמא במכונסין
האלא משום דקתני צריך מחיצה של ברזל להפסיקו ומאי שנא קנים דלא דעיילי בהו מיא של ברזל נמי עיילי בהו מיא
וודילמא צריך ואין לו תקנה קאמר
זאלא משום דקל הוא שהקילו חכמים במים
חכדרבי טבלא דבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה
טא"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים:
יוחכ"א אין לו אלא ארבע וכו': רבי יהודה היינו ת"ק
יאאמר רבא שמונה על שמונה איכא בינייהו תנ"ה יש לו שמונה על שמונה דברי ר"מ
יבואמר רבא מחלוקת להלך אבל לטלטל דברי הכל ארבע אמות אין טפי לא
יגוהני ד' אמות היכא כתיבא
ידכדתניא (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו כתחתיו [וכמה תחתיו] גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר גופו שלש אמות ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו
טומאי בינייהו איכא בינייהו ארבע אמות מצומצמות
טזאמר ליה רב משרשיא לבריה כי עיילת לקמיה דרב פפא בעי מיניה ארבע אמות שאמרו באמה דידיה יהבינן ליה או באמה של קדש יהבינן ליה
יזאם אמר לך אמות של קדש יהבינן ליה עוג מלך הבשן מה תהא עליו ואם אמר לך באמה דידיה יהבינן ליה אימא ליה מאי טעמא לא קתני לה גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם
יחכי אתא לקמיה דרב פפא א"ל אי דייקינן כולא האי לא הוי תנינן
יטלעולם באמה דידיה יהבינן ליה ודקא קשיא לך מאי טעמא לא קתני גבי יש שאמרו דלא פסיקא ליה משום דאיכא ננס באבריו:
כהיו שנים מקצת אמותיו של זה וכו': למה ליה למימר למה הדבר דומה
כאהכי קאמר להו רבי שמעון לרבנן מכדי למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לר"ה מאי שנא התם דפליגיתו ומ"ש הכא דלא פליגיתו