אשלא ברצון חכמים (הן עושין) דברי ר"מ רבי יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא קא גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה אמר רבא שאני חדש מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף הוא זכור
בא"ל אביי תינח בשעת קטיפה טחינה והרקדה מאי איכא למימר הא לא קשיא טחינה ברחיא דיד הרקדה ע"ג נפה
גאלא הא דתנן קוצרין בית השלחים ושבעמקים אבל לא גודשין ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר
דאלא אמר אביי חדש בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה
האמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא
ודר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה
זרב אשי אמר דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא קמח וקלי תנן
חהא דרב אשי בדותא היא התינח מקלי ואילך מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר
טוכ"ת על ידי קיטוף כדרבא אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי יהודה מא"ל אלא דרב אשי בדותא היא
יוכל היכא דלא בדיל מיניה מי גזר רבי יהודה
יאוהתנן לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר בשביל שתהא מנטפת ואפי' היא של חרס
יבור' יהודה מתיר התם משום חומרא דשבת מבדל בדילי
יגורמי דשבת אשבת דתניא חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו רבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו
ידקשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן
טודרבנן אדרבנן לא קשיא שמן בשמן מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלף
טזדרבי יהודה אדר' יהודה לא קשיא טעמא דרבי יהודה לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה אלא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא
יזורמי רבנן אדרבנן דתנן קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר חבל דמאי אילימא חבל דעלמא ורבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא דודאי אתי לבטולי
יחאלא פשיטא דגרדי
יטוגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא
כוכל היכא דבדיל מיניה לא גזר רבי יהוד' והתניא בכור שאחזו דם אפי' הוא מת אין מקיזין לו דם דברי ר' יהודה
כאוחכ"א יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול