פסחים 37

פרק 37

א בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני רביעי מקל וחומר כדאמרינן

ב ואי ס"ד סבר כר"ע ניתני נמי רביעי בתרומה וחמישי בקודש

ג אלא ר"ע לא סבר כר' יוסי מנלן

ד א"ל דלא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקודש ונימא ר"ע היא ואנן אהכי ניקום ונסמוך

ה נפק רב אשי ואי תימא רב כהנא דק ואשכח הא דתנן הכלי מצרף את מה שבתוכו לקודש אבל לא לתרומה והרביעי בקודש פסול והשלישי בתרומה

ו ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן מעדותו של ר"ע נשנית משנה זו (דתניא) הוסיף ר"ע הסולת והקטורת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצתן פסל את כולן

ז רביעי אין חמישי לא שלישי אין רביעי לא

ח אלמא קסבר צירוף דרבנן ופליגא דרבי חנין דאמר צירוף דאורייתא שנאמר (במדבר ז, יד) כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת הכתוב עשה כל מה שבכף אחת

ט תנן התם על מחט שנמצאת בבשר שהסכין והידים טהורות והבשר טמא נמצאת בפרש הכל טהור אמר רבי עקיבא זכינו שאין טומאת ידים במקדש