ואביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה
זת"ר אכל כזית נא מבעוד יום פטור כזית נא משחשיכה חייב אכל כזית צלי מבעוד יום לא פסל עצמו מבני חבורה כזית צלי משחשיכה פסל עצמו מבני החבורה
חתניא אידך יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב ודין הוא ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו דין שישנו בבל תאכל נא
טאו לא בשעה שאינו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שישנו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא
יואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי
יאתלמוד לומר (שמות יב, ט) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא
יברבי אומר אקרא אני בשל מה ת"ל מבושל שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה בשלו מבעוד יום מנין תלמוד לומר בשל מבושל מכל מקום
יגוהאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין
ידאם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל מאי בשל מבושל שמעת מינה תרתי
טותנו רבנן אכל צלי מבעוד יום חייב וכזית נא משחשיכה חייב
טזקתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו
יזבשלמא נא כתיב אל תאכלו ממנו נא אלא צלי מנלן
יחדכתיב (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא
יטהאי לאו הבא מכלל עשה הוא וכל לאו הבא מכלל עשה עשה