בא"ל ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניח בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל ע"ג קטבליא ואינו חושש
גאמר רב חסדא לא שנו אלא לצחצחו אבל לעבדו אסור
דלעבדו פשיטא ותו לצחצחו מי איכא מאן דשרי
האלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור
ות"ר לא יצא קטן במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול
זולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה
חואין יוצאין במנעל חדש באיזה מנעל אמרו במנעל של אשה
טתני בר קפרא ל"ש אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאה בו מע"ש מותר
יתני חדא שומטין מנעל מעל גבי אימוס ותניא אידך אין שומטין לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן
יאדתנן מנעל שעל גבי אימוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים
יבהניחא לרבא דאמר דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר
יגאלא לאביי דאמר לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור מאי איכא למימר
ידהכא במאי עסקינן ברפוי דתניא רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר
טוטעמא דרפוי הא לא רפוי לא הניחא לאביי דאמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר
טזאלא לרבא דאמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר מאי איריא רפוי אפי' לא רפוי נמי
יזההיא דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא דתניא ר' יהודה אומר משום רבי אליעזר אם היה רפוי מותר: