אא"ל מי קרינא ביה (דברים יב, כא) כי ירחק ממך המקום וזבחת
בבעי מיניה אביי מרב יוסף היא חולין וולדה שלמים ושחטה בחוץ מהו מי מחייב עליה משום שחוטי חוץ או לא
גא"ל מי קרינא ביה (ויקרא יז, ה) והביאום לה'
דל"א א"ל ראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ
ה<big><strong>מתני׳</strong></big> אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון
וואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון
זואין מי חטאת עושין מי חטאת אלא עם מתן אפר ואין בית הפרס עושין בית הפרס ואין תרומה אחר תרומה
חואין תמורה עושה תמורה ולא הולד עושה תמורה ר' יהודה אומר הולד עושה תמורה אמרו לו הקדש עושה תמורה ואין הולד עושה תמורה
ט<big><strong>גמ׳</strong></big> מאן תנא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן דלא כרבי אליעזר
ידתנן סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמע כתרומה ודאי (שאני אומר סאה שנפלה היא שעלתה)
יאוחכ"א אינה מדמעת אלא לפי חשבון שבה
יבואין המחומץ מחמץ כו' אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן מתניתין דלא כרבי אליעזר
יגדתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה ולא בזה כדי להחמיץ ולא בזה כדי להחמיץ ונצטרפו וחימצו רבי אליעזר אומר אחר אחרון אני בא וחכמים אומרים בין שנפל איסור לכתחילה ובין שנפל איסור בסוף לעולם אין אסור עד שיהא בו כדי להחמיץ
ידואין המים שאובין פוסלין את המקוה מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן רבי אליעזר בן יעקב היא דתנן ר' אליעזר בן יעקב אומר מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאה ופותקן למקוה