Arakhin 29

Kapitel 29

א אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה ואחד כדרכה יאמרו בעל פגומה חמשים בעל שלמה חמשים

1 Vielmehr, erwiderte R. Zee͑ra, wenn zwei [ein Weib] beschlafen würden, einer auf widernatürliche Weise und einer auf natürliche Weise, würde man sagen: wieso sollte, der eine bescholtene beschlafen hat, fünfzig [zahlen], und der eine intakte beschlafen hat, ebenfalls fünfzig [zahlen]!?

ב א"ל אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד בריא שלשים עבד מוכה שחין שלשים

2 Abajje sprach zu ihm: Ebenso kann man ja auch hinsichtlich eines Sklaven sagen: wieso für einen gesunden Sklaven dreißig und für einen grindigen Sklaven ebenfalls dreißig!?

ג אלא אמר אביי אמר קרא (דברים כב, כט) תחת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם

3 Vielmehr, erwiderte Abajje, die Schrift sagt: weil er sie geschwächt; demnach gibt es außerdem noch Beschämung und Wertminderung.

ד רבא אמר דאמר קרא (דברים כב, כט) ונתן האיש השוכב עמה וגו' הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא מילתא אחריתי ומאי ניהו בושת ופגם:

4 Raba erwiderte: Die Schrift sagt: so gebe der Mann, der bei ihr gelegen hat; die fünfzig für den Genuß des Liegens, demnach gibt es noch außerdem andere Dinge, nämlich Beschämung und Wertminderung.

ה <big>מתני׳</big> במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל נותן מאה סלע

5 WIESO ERLEICHTERUNG UND ERSCHWERUNG BEIM VERLEUMDER? WER EINE ÜBLE NACHREDE AUSBRINGT ÜBER DIE VORNEHMSTE AUS EINEM PRIESTERHAUSE ODER ÜBER DIE GERINGSTE AUS EINEM JISRAÉLITENHAUSE, ZAHLE HUNDERT SELA͑.

ו נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר (במדבר יד, כב) וינסו אותי זה עשר פעמים וגו':

6 ES ERGIBT SICH ALSO, DASS DAS SPRECHEN MIT DEM MUNDE SCHWERER IST ALS DIE AUSÜBUNG EINER TAT. SO FINDEN WIR AUCH, DASS DAS VERHÄNGNIS ÜBER UNSRE VORFAHREN IN DER WÜSTE ERST WEGEN DER VERLEUMDUNG BESIEGELT WURDE, DENN ES HEISST: und sie versuchten mich nun zehnmal &c.

ז <big>גמ׳</big> ממאי דלמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב (דברים כב, כ) ואם אמת היה הדבר וגו' והוציאו את הנערה וגו'

7 GEMARA. Woher dies, vielleicht aus dem Grunde, weil er ihren Tod herbeiführen wollte, denn es heißt: wenn aber die Sache wahr ist &c., so führe man die Jungfrau hinaus &c.!?

ח אמר רבא אמר קרא (דברים כב, יט) כי הוציא שם רע על שם רע שהוציא:

8 Raba erwiderte: Die Schrift sagt: denn er hat einen bösen Ruf ausgebracht, wegen des bösen Rufes, den er ausgebracht hat.

ט וכן מצינו שלא נתחתם גזר דין וכו': ממאי דלמא דאכתי לא מלא סאתן דאמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר {איוב כ׳:כ״ב } במלאת ספקו יצר לו

9 SO FINDEN WIR AUCH, DASS DAS VERHÄNGNIS &C. BESIEGELT WURDE. Woher dies, vielleicht deshalb, weil ihr Maß noch nicht voll war!? R. Hamnuna sagte nämlich: Der Heilige, gepriesen sei er, übt Vergeltung an einem Menschen erst dann, wenn sein Maß voll ist, denn es heißt: wenn sein Genüge voll ist, trifft ihn die Not.

י אמר ר"ל אמר קרא וינסו אותי זה עשר פעמים על זה נתחתם גזר דין:

10 Reš Laqiš erwiderte: Die Schrift sagt: sie versuchten mich nun zehnmal, wegen dieses Males ist das Verhängnis besiegelt worden.

יא תניא א"ר אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה

11 Es wird gelehrt: R. Elea͑zar b. Proto sagte: Komm und sieh, wie groß die Kraft der Verleumdung ist. Woher dies? Von den Kundschaftern: wenn es dem, der über Holz und Stein eine üble Nachrede ausbringt, so ergeht, um wieviel mehr dem, der eine üble Nachrede über seinen Nächsten ausbringt. —

יב ממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב (במדבר יג, לא) כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם

12 Woher dies, vielleicht wegen der Lehre des R. Ḥanina b. Papa!? R. Ḥanina b. Papa sagte nämlich: Ein starkes Wort sprachen die Kundschafter in jener Stunde. Es heißt: denn er ist stärker als wir, und man lese nicht: (denn er ist stärker) als wir, sondern als er; der Hausherr kann, als ob dies denkbar wäre, seine Geräte von dort nicht holen. —

יג אלא אמר רבה אמר ר"ל אמר קרא (במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו

13 Vielmehr, sagte Rabba im Namen des Reš Laqiš, die Schrift sagt: und es starben die Männer, die das üble Gerücht über das Land ausgebracht, wegen des üblen Gerüchtes, das sie über das Land ausgebracht.

יד תניא אמר ר' יהודה עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב"ה שנים בים ושנים במים שנים במן שנים בשליו אחת בעגל ואחת במדבר פארן

14 Es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Zehn Versuchungen sind es, durch die unsere Vorfahren den Heiligen, gepriesen sei er, versucht haben: zwei am Meere, zwei wegen des Wassers, zwei wegen des Manna, zwei wegen der Wachteln, eine durch das Kalb und eine in der Wüste von Paran.

טו שנים בים אחת בירידה ואחת בעלייה בירידה דכתיב (שמות יד, יא) המבלי אין קברים במצרים

15 Zwei am Meere, einmal beim Hinabsteigen und einmal beim Heraufsteigen. Beim Hinabsteigen, denn es heißt: gibt es denn keine Gräber in Miçrajim?

טז בעלייה כדרב הונא דא"ר הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו כדרבה בר מרי דאמר רבה בר מרי מאי דכתיב {תהילים קי } וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר

16 Beim Heraufsteigen, nach R. Hona, denn R. Hona sagte: Die Jisraéliten jenes Zeitalters waren kleingläubig; dies nach Rabba b. Mari, denn Rabba b. Mari sagte: Es heißt: sie widersetzten sich am Meere, am Schilfmeere, und er half ihnen wegen seines Namens; dies lehrt, daß die Jisraéliten sich in jener Stunde widersetzten und sprachen: Wie wir auf dieser Seite heraufgekommen sind, ebenso können ja die Miçrijim auf einer anderen Seite heraufkommen.

יז אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו אמר לו אני נותן לך אחד ומחצה שבהם

17 Hierauf sprach der Heilige, gepriesen sei er, zum Meeresfürsten: Speie sie aufs Festland aus. Da sprach er vor ihm: Herr der Welt, ist es denn üblich, daß der Herr seinem Diener ein Geschenk gibt und es ihm wieder abnimmt? Er erwiderte: Ich will dir [später] anderthalbmal soviel geben.

יח אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שתובע את רבו אמר לו נחל קישון יהיה ערב מיד פלטן ליבשה דכתיב (שמות יד, ל) וירא ישראל את מצרים מת על וגו'

18 Jener sprach vor ihm: Herr der Welt, ist es denn üblich, daß ein Diener seinen Herrn mahnt? Er erwiderte: Der Strom Qišon soll Bürge dafür sein. Hierauf spie er sie aufs Festland, wie es heißt: und Jisraél sah die Miçrijim tot &c.

יט שנים במים במרה וברפידים במרה דכתיב (שמות טו, כג) ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות וכתיב (שמות יז, ג) וילן העם על משה

19 Zwei wegen des Wassers, in Mara und in Rephidim. Im Mara, denn es heißt: und sie kamen nach Mara, aber sie konnten nicht trinken, und es heißt: und das Volk murrte wider Moše.

כ ברפידים דכתיב (שמות יז, א) ויחנו ברפידים ואין מים לשתות וכתיב (שמות יז, ב) וירב העם עם משה

20 In Rephidim, denn es heißt: sie lagerten in Rephidim und es war kein Wasser zu trinken, und es heißt: das Volk haderte mit Moše.

כא שנים במן דכתיב

21 Zwei wegen des Manna,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel