Beitzah 10

Kapitel 10

א ובקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו מאן חבריך רבן יוחנן בן זכאי

1 und er wollte ihn den Armen freigeben. Da sprachen seine Schüler zu ihm: Meister, bereits haben deine Genossen gegen dich abgestimmt und [einen solchen] erlaubt: Nur weil sie abgestimmt haben, sonst aber nicht. – Wer sind diese Genossen? – R. Joḥanan b.Zakkaj. –

ב טעמא דנמנו הא לא נמנו לא

2 Wozu das ‘ferner’? –

ג מאי ואומר ה"ק מכדי כתיב (שמות יט, טו) היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (דברים ה, ל) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם למה לי שמע מינה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

3 Merke, es heißt ja bereits: seid zum dritten Tage bereit, nähert euch keinem Weibe, wozu heißt es wiederum: geh, sage ihnen: Kehret in eure Zelte zurück? Schließe hieraus, daß jede Abstimmung nur durch eine andere Abstimmung aufgehoben werden kann.

ד וכי תימא למצות עונה הוא דאתא ת"ש (שמות יט, יג) במשוך היובל המה יעלו בהר

4 Wolltest du erwidern, wegen des Gebotes der Beiwohnung, so heißt es: wenn das Widderhorn geblasen wird, sollen sie den Berg hinansteigen.

ה מכדי כתיב (שמות לד, ג) גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשוך היובל למה לי שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו

5 Merke, es heißt ja bereits: selbst Schafe und Rinder dürfen nirgends in der Nähe dieses Berges weiden, wozu heißt es wiederum: wenn das Widderhorn geblasen wird? Schließe hieraus, daß jede Abstimmung nur durch eine andere Abstimmung aufgehoben werden kann.

ו וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא ת"ש כרם רבעי והא כרם רבעי דרבנן וקאמרי ליה כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו

6 Wolltest du erwidern, nur bei einem [Verbote] der Tora, nicht aber bei einem rabbanitischen, so komm und höre [die Lehre] vom vierjährigen Weinberge; bei diesem ist es ja rabbanitisch, dennoch sprachen sie zu ihm: Bereits haben deine Genossen gegen dich abgestimmt und [einen solchen] erlaubt.

ז וכי תימא ביצה נמי אמנו עלה רבן יוחנן בן זכאי ושריוה כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו

7 Wolltest du erwidern, auch über das Ei ließ R. Joḥanan b.Zakkaj abstimmen und erlaubte es, so ist ja die Beschlußfassung nur über die Zeugenaussage erfolgt, nicht aber über das Ei.

ח א"ל אביי אטו ביצה במנין מי הואי ביצה בעדות תליא מלתא אתסר עדות אתסר ביצה אשתרי עדות אשתרי ביצה

8 Abajje sprach zu ihm: Ist denn über das Ei überhaupt eine Abstimmung erfolgt, das Ei ist ja von der Zeugenaussage abhängig: ist die Zeugenaussage unzulässig, so ist das Ei verboten, ist die Zeugenaussage zulässig, so ist das Ei erlaubt!?

ט רב אדא ורב שלמן תרוייהו מבי כלוחית אמרי אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביום טוב שני השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד שתי קדושות הן והשתא קדושה אחת היא

9 R. Ada und R. Šalmon, beide aus Be Kloḥith, sagten: Das Ei ist auch nach der Anordnung des R. Joḥanan b.Zakkaj verboten. – Aus welchem Grunde? – Gar schnell wird der Tempel erbaut, und man würde sagen: Im Vorjahre aßen wir am zweiten Festtage ein [am ersten gelegtes] Ei, wir wollen auch jetzt essen. Man würde aber nicht bedenken, daß es im Vorjahre zwei [verschiedene] Heiligkeiten waren, jetzt aber ist es die gleiche Heiligkeit. –

י אי הכי עדות נמי לא נקבל מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו השתא נמי נקבל

10 Demnach sollte man auch keine Zeugenaussage entgegennehmen, denn gar schnell wird der Tempel erbaut, und man würde sagen: Im Vorjahre nahmen wir die Zeugenaussage über [das Erscheinen] des Neumondes den ganzen Tag entgegen, wir wollen sie auch jetzt entgegennehmen!? –

יא הכי השתא התם עדות מסורה לב"ד ביצה לכל מסורה

11 Was soll dies: die [Entgegennahme der] Zeugenaussage ist dem Gerichte überlassen, während das Ei jedem überlassen ist.

יב רבא אמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

12 Raba sagte: Das Ei ist auch nach der Anordnung des R. Joḥanan b.Zakkaj verboten, denn pflichtet etwa R. Joḥanan b. Zakkaj nicht bei, daß, wenn Zeugen nach der Vesperzeit kommen, sowohl dieser Tag als auch der folgende heilig zu halten ist!?

יג ואמר רבא הלכתא כותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא

13 Ferner sagte Raba: Die Halakha ist bei diesen drei Lehren wie Rabh, sowohl erleichternd als auch erschwerend.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel